מדיניות אכיפה בעברות תכנון ובניה – מבט מתוך המערכת שכדאי לדעת
מדיניות התביעה בועדת תכנון ובניה – הלכה למעשה
בחינה פרטנית של העניין לציבור בנקיטת הליכי אכיפה מידת העניין לציבור נקבעת על פי מספר קריטריונים:
האם ידוע מועד ביצוע העבירה • גודל העבירה/היקף הבניה ללא היתר • מידת השפעתה על הציבור • הנראות של העבירה •
מיקום העברה- שטח פרטי/ציבורי בחירת אפיק ו/או אפיקי האכיפה המתאימים הסדרים מותנים חוק הסדר מותנה מסמיך גופי תביעה המנויים בחוק לסגור תיק חקירה כנגד חשוד בעילה של "סגירה בהסדר"
לאחר שהחשוד ובכלל זה גם תאגיד הסכים להודות בעובדות המהוות את העבירה המיוחסת לו ולקיים את התנאים אשר פורטו בהסדר עימו.
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מודה בביצוע העובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר וזאת כנגד התחייבות התובע להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק שנפתח נגד החשוד בעילה של "סגירה בהסדר".
במידה ותנאי מתנאי ההסדר, מופרים בידי החשוד ולחילופין, כאשר חשוד אינו מעוניין להיעתר להסדר המוצע לו, יוגש כתב אישום פלילי. אפיק זה יוצע לבניה ו/או שימוש בשטח של עד 25 מ"ר ("עבירה מצומצמת") ובכפוף לאמור בהנחיית היועמ"ש מס' 3042.4 – נוהל והנחיות להפעלת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי – הסדר מותנה.
קנסות מנהליים הטלת קנסות מנהליים בגין עבירות תכנון ובנייה לפי תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה. הסמכות להטיל קנס מנהלי על עבירות תכנון ובנייה נתונה למפקח בניה, עובד הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה תובע הרשות המקומית, מנהל מחלקת הפיקוח ו/או מהנדס העיר. יודגש, כי כלי אכיפה זה פועל כיום בוועדות לתכנון ובניה העצמאיות בלבד ומהווה חלופה, במקרים המתאימים לכך לכתב אישום פלילי.
על פי חוק העבירות המנהליות, המכליל, בין השאר, גם את חוק התכנון והבניה, נקבע כי ניתן לקבוע בתקנות כי עבירה פלילית תהיה גם עבירה מנהלית. משמעותה של קביעה זו היא, שעל עובר העבירה ניתן יהיה להטיל קנס מנהלי ע"פ הפרוצדורה הקבועה בחוק, במקום לנקוט בהליכים פליליים בבית המשפט. אם שילם אדם את הקנס המנהלי שהוטל עליו, לא יראו אותו כמי שהורשע בפלילים והעבירה תכופר לו.
סכומי הקנסות המנהליים יחושבו בהתאם לתוספת המנויה בתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – תכנון ובניה), תשע"ח – 2018.
סכומי הקנסות המנהליים הינם גבוהים באופן יחסי ומטרתם להביא למצב לפיו ביצוע עבירת בניה, לא יהיה כדאי מבחינה כלכלית כמו גם לעודד את מבצע העבירה להפסיק את עבירת הבניה, בלא שיהיה צורך בהמשך נקיטת הליכי אכיפה נוספים.
בכל מקרה בו גובה הקנס הנקוב בהודעת הקנס יעלה על 50,000 ,₪ יקיים מפקח הועדה המקומית התייעצות עם תובע עובר למתן הודעת הקנס. כמובן שאין בהוראה זו כדי למנוע התייעצות כאמור, במקרים בהם הקנס נמוך מהסכום האמור.
צווים מנהליים צווי הפסקה וצווי הריסה מנהליים: הוצאת צווים נעשית במקרים בהם מאותרת חריגת בניה טריה או בהתהוות. הצו המנהלי איננו חלופי לקנס המנהלי ונהוג לראות אותם כמשלימים זה את זה. הוצאת הצו נעשית ע"פ הקבוע בחוק ובתקנותיו בעניין זה ובכל מקרה, רק לאחר אישור מהנדס העיר ולאחר היוועצות בכתב עם התובע העירוני של הוועדה. צווים שיפוטיים צו הריסה ללא הרשעה (239 – (במקרים בהם לא ידועה זהות הבונה, התיישנה העבירה, לא ניתן להביא את החשוד להליך משפטי (לא אותר בארץ, מצב רפואי) או שקיים צורך ציבורי בקרקע בהתאם להוראות הדין.
צווי הריסה שיפוטיים –
כתלות בעובדות ובנסיבות ובהתחשב בקריטריונים כמו היקף, מסוכנות, הסיכוי להכשרה, מבצע – אדם פרטי או שימוש מסחרי, פוטנציאל כלכלי. צווי איסור שימוש – בכפוף לנסיבות עובדתיות – נראות, היקף, רמת מטרד, יכולת הכשרה. שימוש בצווים אלה יעשה בעיקר במקרים של שימושים חורגים המהווים מטרד ברף הגבוה, לרבות נראות משמעותית, היקף רב והעדר יכולת הכשרה.
צווי הפסקה שיפוטיים – צווים אלה יוצאו, לרוב, במקרים של עבירת בניה "טריה" המתגלה תוך כדי ביצוע העבודה. צו זה נותן מענה מיידי לצורך בהפסקת עבודת בניה טעונה היתר, אשר לא הוצא כל היתר לגביה ומהווה עבירה בוטה מבחינת הנראות, היקפה, פוטנציאל כלכלי, סיכויי ההכשרה וכן כאשר הוצא צו מנהלי להפסקת עבודה, אשר לא כובד וקיים צורך מיידי בהפסקת העבודה האסורה.
כתב אישום כתבי אישום על בניה ושימוש אסורים- ע"פ הנחיות הפרקליטות וכתלות בעובדות ונסיבות ומהות השימוש ומיקומה. כתבי אישום פליליים יוגשו במקרים בהם לא ניתן להפנות את עבירת הבניה לאפיק של הסדר מותנה/קנס מנהלי ובמקרים חמורים במיוחד הנוגעת לבניה בעלת פוטנציאל כלכלי גבוה, בשטח נרחב, על מקרקעין מוגנים או במקרים של מקרקעין "רגילים", תוך חריגה מהוראות התב"ע. להלן רשימה בלתי ממצה של שיקולים לגבי נסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום: 1 .הטלת קנס מנהלי על אותו אדם, אין בה משום גורם מרתיע במידה מספקת, כיוון שהוא חוזר ועובר עבירות מנהליות מאותו סוג חרף הקנסות המנהליים המוטלים עליו. 2 .אותו אדם לא שילם את הקנסות המנהליים שהוטלו עליו בעבר והיה צורך להפעיל הליכי גביה לגביית הקנסות שהוטלו עליו.
אדם אשר עבר עבירת תכנון ובניה וקיים בעניינו פרט רישום, חקירה או משפט כאמור, זאת בתקופה של עד 5 שנים קודם למועד האכיפה בפועל, יוגש נגדו כתב אישום, חלף הטלת קנס מנהלי.
אדם אשר הפר צווים מנהליים שהוטלו עליו (צווי הפסקה/הריסה) ולא שעה להוראותיהם של צווים אלה (למעט במקרים חריגים בהם יתקבל אישור לכך מאת המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה). 5 .רצידיוויסט בתחום עבירות הבניה.
נסיבות עבירה חמורות במיוחד – דוגמא לכך יכולה להיות כאשר עסקינן בבניה/שימוש בשטח כולל של אלפי מטרים (שהרי סכומי הקנסות המנהליים מתייחסים לכל בניה/שימוש מעבר ל-100 מ', כ"אותו דבר" לעניין סכום הקנס) (להלן: "בניה נרחבת") או כאשר יש חשש לפיו סכום הקנס המנהלי הינו גבוה באופן שלא יאפשר אכיפה אפקטיבית (או בכלל) של עבירת הבניה/שימוש באמצעות קנסות מנהליים ו/או כאשר חשוד בעבירה התעלם מפניות, מכתבי התראה וזימונים לחקירות במשך זמן רב, כאשר שיקול זה מחייב לצידו בניה נרחבת.
יודגש בעניין זה, כי כאשר סכומי הקנסות מסתכמים כדי למעלה מרבע מיליון ₪, יוחלט, דרך כלל, על הגשת כתב אישום פלילי, חלף קנס מנהלי.
הפרת צו שיפוטי – במקרים בהם הסתיים הליך משפטי, בין השאר, בצו הריסה אשר לא כובד במועד כניסתו לתוקף ו/או כאשר הוועדה המקומית ביצעה הריסת בניה, כאשר עבריין הבניה לא מילא אחר צו ההריסה השיפוטי, יוגש כתב אישום בגין הפרת צו שיפוטי (זאת בנוסף לבניה/שימוש אסורים הנמשכים ו/או בניה/שימוש אסורים שנוספו מאז ההרשעה הקודמת). יודגש, כי לא מדובר ברשימה סגורה ועל התובע לשקול בכל מקרה המובא לפתחו, האם יש שיקולים אחרים המצדיקים הגשת כתבי אישום, בשים לב למדיניות הוועדה ולחובתו להפעיל אמצעי אכיפה אפקטיביים ככל שניתן ומותאמים לנסיבות המקרה.
מדיניות ענישה (מתחמי ענישה על פי תיקון 113 לחוק העונשין ותיקון 116 לחוק התכנון והבניה) מתחמי הענישה בבית משפט, נקבעים, בין השאר, בהתאם לקנסות שנפסקו בבתי משפט שונים בנסיבות עבירה דומות (מטראז' בניה דומה), חומרת העבירה כשלעצמה (מקרקעין מוגנים/אם לאו, צרכי מגורים/צורך מסחרי, היקף העבירה, משך העבירה, האם קיימת היתכנות להכשרת העבירה והאם בוצעו הליכי הכשרה
במקביל לניהול ההליך וכיוב'), נסיבות אישיות הקשורות בנאשם (מצב כלכלי, בריאותי, אופן ניהול ההליך – נטילת אחריות, עבר פלילי בתחום עבירות הבניה וכיוב'), הלכות פסוקות של בית המשפט ופסיקה מחמירה מבשנים עברו, לאור תיקון 116 לחוק התכנון והבניה.
