היתר בניה הוא האישור שמעניקה הועדה המקומית לתכון ולבניה, בהתאם לחוק התכנון והבניה ותקנותיו, ובהתאם לזכויות והוראות הבניה שנקבעו בתכנית החלה במקום.
בניה או שימוש ללא היתר או בניגוד להיתר היא עברה פלילית.
חוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 ותקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) התשכ"ז – 1967, קובעים מהם המקרים שבהם יש להגיש בקשה להיתר לתוספות בניה, ביניהם :
פרגולה ללא היתר בנייה
המדריך לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה במסגרת הרפורמה בתהליך רישוי הבניה בישראל, נקבעו סוגי עבודות אשר הליך רישויים יהיה קצר וקל יותר ממה שהיה קבוע עד כה. הרפורמה נועדה בראש ובראשונה להקל על מבצע העבודה, לבצע את אותן עבודות מוגדרות, ללא צורך בקבלת היתר הבנייה. זאת ועוד, הרפורמה נועדה גם להקל על העומס העצום הרובץ לפתחם של רשויות הרישוי השונות בכלל ולפתחה של הועדה המקומית לתו”ב בפרט. ואכן כניסתן לתוקף של התקנות החדשות הובילה לירידה במספר הליכי האכיפה בגין אותם עבודות ולהקלה רבה על העבודה המוטלת על רשות הרישוי המקומית.
תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים פטורים מהיתר), תשע”ד – 2014 (להלן: “התקנות החדשות”) נכנסו לתוקף בתאריך 01.08.2014 והם מגדירות מהם העבודות שאינן מצריכות הוצאת היתר בנייה. וכן, מהם העבודות שאף אינן מצריכות כל הודעה לרשות בגין ביצוען. התקנות נכנסו לתוקף בתאריך 01.08.2014.
עד למועד זה, תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), תשס”ג-2003 (להלן: “תקנות עבודה מצומצמת”) אפשרו שורה של עבודות אשר הופרדו מתוך רשימת העבודות המחייבות היתר בנייה והקבועות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש”ל-1970 (להלן: “תקנות היתר בנייה”).
תקנות עבודה מצומצמת קבעו את ההגדרה למונח מצללה, למרות שבתקנות החדשות נעשה שימוש בהגדרה אחרת לעניין עבודות פטורות מהיתר:
“מצללה (פרגולה)” – מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו;
יתרה מכך, התקנות החדשות אף מתירות לרשות הרישוי המקומית לקבוע הנחיות מרחביות לאופן יישום הליך הפטור המיוחל. וכך הליך הרישוי לובש צורה שונה, לקולא או לחומרא, מאיזור לאיזור.
פרגולה ללא היתר בנייה-הגדרות הגדרות כגון: סוכך מתקפל או סככת צל (אשר הגדרתן נקבעה בתקנות החדשות) לא נקבעו בהגדרה ספציפית בתקנות לעבודה מצומצמת אלא נדרשה התאמתן להגדרה בהתאם לתקנות היתר בנייה.
תקנות עבודה מצומצמת לא תרמו לקידום רישוי מהיר באמת עבור מבקש העבודה, במקביל להקלה כלשהי על העומס שעמד בפני רשויות הרישוי המקומיות, עת נדרשו היתרים לעבודה מצומצמת בדרישות תכנוניות למכביר שלא הקלו על רישוי ביצוען.
הפעולות לביצוע אשר נדרשו ע”י מגיש הבקשה לצורך עמידה בתנאי הפטור המצומצם, נקבעו בסעיף 4 לתקנות עבודה מצומצמת, וכן ברשימה פתוחה נוספת של תנאים אותם יכלה הרשות לקבוע לצורך מתן היתר לעבודה מצומצת:
4. לא יינתן היתר לעבודה מצומצמת אלא אם כן עשה מבקש ההיתר כל אלה:
(1) הגיש בקשה לכך לפי חלק א’ של הטופס שבתוספת הראשונה בשלושה עותקים;
(2) צירף לבקשה, לפי דרישת המהנדס, תשריט בשלושה עותקים בקנה מידה של 1:100 ובו פרטים שדרש המהנדס;
(3) …………..
(4) לבקשה להקמת מצללה, סוכך עונתי, מחסן טרומי פריק – צירף פרטים בדבר מיקומם וגודלם, ולפי דרישת המנהדס – גם חישובים סטטיים;
(5) ……………
(6) ……………
(7) ……………
(8) ……………
(9) ……………
5. (א) הועדה רשאית לקבוע תנאים נוספים למתן ההיתר, בכל הנוגע ליציבות הבנין, לעיצובו האדריכלי ולבטיחות הציבור, ואולם לעניין היתר לעבודה המפורטת בתקנה 2(15), לא יראו את הקרינה הבלתי מייננת מכל אחד מסוגי האנטנות המפורטים בה כפגיעה בבטיחות הציבור אם ניתן למיתקן חובבי הרדיו היתר הקמה לפי סעיף 6 לחוק הקרינה ובלבד שטווח הבטיחות האופקי, המחושב לפי הנחיות הממונה שקיבל מבקש היתר ההקמה, המפורסמות באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, קטן מ-3 מטר בכיוון האופקי.
ואכן, עד כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, למרות רצון המחוקק להקל על הליך הרישוי, עדיין נדרש הליך הגשת בקשה לקבל היתר בנייה לעבודה מצומצמת זו (רק עם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, השתנו גם הגדרות לעניין סוכך מתקפל או סככת צל ולעניין הגדרת מצללה).
נראה כי לא היה כל ממש בניסיון קיצור הליך הרישוי מצדו של המחוקק עם כניסתן לתוקף של תקנות עבודה מצומצמת, ובעל העבודה נדרש לקיום תנאים בירוקרטיים רבים, כפי שפורט לעיל, אשר האטו את צעדיו בדרך קבלת ההיתר המיוחל ובמקביל אף המשיכו להאט את קצב הטיפול מצד הרשות.
ואכן ריבוי התנאים הבירוקרטיים מצד מבקש ההיתר לעבודה מצומצמת הקשו על מבקש ההיתר להשיגו במהירות וכך לא הופחתה במידה הנדרשת כמות התיקים שהועברו לטיפול אכיפתי בגין בנייה ללא היתר. אלו ועוד הובילו את המחוקק לפעול לכניסתן לתוקף של תקנות חדשות אשר נדרשו לצורך הקלה אמיתית ומיידית במסלול הרישוי המקומי.
בניה או שימוש ללא היתר או בניגוד להיתר היא עברה פלילית.
חוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 ותקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) התשכ"ז – 1967, קובעים מהם המקרים שבהם יש להגיש בקשה להיתר לתוספות בניה, ביניהם :
- הקמת בניין חדש או הריסתו של בניין.
- כל תוספת או שינוי חיצוני לבניין קיים. לדוגמה: חניה מקורה, הקמת גדר, פרגולה, סככה, תוספת בנייה.
- שינוים פנימיים הפוגעים בקונסטרוקציה של הבניין או בצנרת המשותפת.
- התווית דרך, סלילה או סגירה של דרך, חפירות, הנחת תשתיות.
- שינוי בשימושים ביחס להיתר קיים.
- הצבת מבנה זמני, מכולות, מבנים ניידים, שלטים וכו'.
- כל מבנה כפי שמוגדר בחוק בהגדרה רחבה אשר כוללת גם מבנים פעוטים כגון שובך יונים, עמודי חשמל, תמרורים וכו'.
- כל בקשה לשימוש במבנה בצורה החורגת ממה שאושר בעבר בהיתר הבנייה.
פרגולה ללא היתר בנייה
המדריך לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה במסגרת הרפורמה בתהליך רישוי הבניה בישראל, נקבעו סוגי עבודות אשר הליך רישויים יהיה קצר וקל יותר ממה שהיה קבוע עד כה. הרפורמה נועדה בראש ובראשונה להקל על מבצע העבודה, לבצע את אותן עבודות מוגדרות, ללא צורך בקבלת היתר הבנייה. זאת ועוד, הרפורמה נועדה גם להקל על העומס העצום הרובץ לפתחם של רשויות הרישוי השונות בכלל ולפתחה של הועדה המקומית לתו”ב בפרט. ואכן כניסתן לתוקף של התקנות החדשות הובילה לירידה במספר הליכי האכיפה בגין אותם עבודות ולהקלה רבה על העבודה המוטלת על רשות הרישוי המקומית.
תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים פטורים מהיתר), תשע”ד – 2014 (להלן: “התקנות החדשות”) נכנסו לתוקף בתאריך 01.08.2014 והם מגדירות מהם העבודות שאינן מצריכות הוצאת היתר בנייה. וכן, מהם העבודות שאף אינן מצריכות כל הודעה לרשות בגין ביצוען. התקנות נכנסו לתוקף בתאריך 01.08.2014.
עד למועד זה, תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), תשס”ג-2003 (להלן: “תקנות עבודה מצומצמת”) אפשרו שורה של עבודות אשר הופרדו מתוך רשימת העבודות המחייבות היתר בנייה והקבועות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש”ל-1970 (להלן: “תקנות היתר בנייה”).
תקנות עבודה מצומצמת קבעו את ההגדרה למונח מצללה, למרות שבתקנות החדשות נעשה שימוש בהגדרה אחרת לעניין עבודות פטורות מהיתר:
“מצללה (פרגולה)” – מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו;
יתרה מכך, התקנות החדשות אף מתירות לרשות הרישוי המקומית לקבוע הנחיות מרחביות לאופן יישום הליך הפטור המיוחל. וכך הליך הרישוי לובש צורה שונה, לקולא או לחומרא, מאיזור לאיזור.
פרגולה ללא היתר בנייה-הגדרות הגדרות כגון: סוכך מתקפל או סככת צל (אשר הגדרתן נקבעה בתקנות החדשות) לא נקבעו בהגדרה ספציפית בתקנות לעבודה מצומצמת אלא נדרשה התאמתן להגדרה בהתאם לתקנות היתר בנייה.
תקנות עבודה מצומצמת לא תרמו לקידום רישוי מהיר באמת עבור מבקש העבודה, במקביל להקלה כלשהי על העומס שעמד בפני רשויות הרישוי המקומיות, עת נדרשו היתרים לעבודה מצומצמת בדרישות תכנוניות למכביר שלא הקלו על רישוי ביצוען.
הפעולות לביצוע אשר נדרשו ע”י מגיש הבקשה לצורך עמידה בתנאי הפטור המצומצם, נקבעו בסעיף 4 לתקנות עבודה מצומצמת, וכן ברשימה פתוחה נוספת של תנאים אותם יכלה הרשות לקבוע לצורך מתן היתר לעבודה מצומצת:
4. לא יינתן היתר לעבודה מצומצמת אלא אם כן עשה מבקש ההיתר כל אלה:
(1) הגיש בקשה לכך לפי חלק א’ של הטופס שבתוספת הראשונה בשלושה עותקים;
(2) צירף לבקשה, לפי דרישת המהנדס, תשריט בשלושה עותקים בקנה מידה של 1:100 ובו פרטים שדרש המהנדס;
(3) …………..
(4) לבקשה להקמת מצללה, סוכך עונתי, מחסן טרומי פריק – צירף פרטים בדבר מיקומם וגודלם, ולפי דרישת המנהדס – גם חישובים סטטיים;
(5) ……………
(6) ……………
(7) ……………
(8) ……………
(9) ……………
5. (א) הועדה רשאית לקבוע תנאים נוספים למתן ההיתר, בכל הנוגע ליציבות הבנין, לעיצובו האדריכלי ולבטיחות הציבור, ואולם לעניין היתר לעבודה המפורטת בתקנה 2(15), לא יראו את הקרינה הבלתי מייננת מכל אחד מסוגי האנטנות המפורטים בה כפגיעה בבטיחות הציבור אם ניתן למיתקן חובבי הרדיו היתר הקמה לפי סעיף 6 לחוק הקרינה ובלבד שטווח הבטיחות האופקי, המחושב לפי הנחיות הממונה שקיבל מבקש היתר ההקמה, המפורסמות באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, קטן מ-3 מטר בכיוון האופקי.
ואכן, עד כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, למרות רצון המחוקק להקל על הליך הרישוי, עדיין נדרש הליך הגשת בקשה לקבל היתר בנייה לעבודה מצומצמת זו (רק עם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, השתנו גם הגדרות לעניין סוכך מתקפל או סככת צל ולעניין הגדרת מצללה).
נראה כי לא היה כל ממש בניסיון קיצור הליך הרישוי מצדו של המחוקק עם כניסתן לתוקף של תקנות עבודה מצומצמת, ובעל העבודה נדרש לקיום תנאים בירוקרטיים רבים, כפי שפורט לעיל, אשר האטו את צעדיו בדרך קבלת ההיתר המיוחל ובמקביל אף המשיכו להאט את קצב הטיפול מצד הרשות.
ואכן ריבוי התנאים הבירוקרטיים מצד מבקש ההיתר לעבודה מצומצמת הקשו על מבקש ההיתר להשיגו במהירות וכך לא הופחתה במידה הנדרשת כמות התיקים שהועברו לטיפול אכיפתי בגין בנייה ללא היתר. אלו ועוד הובילו את המחוקק לפעול לכניסתן לתוקף של תקנות חדשות אשר נדרשו לצורך הקלה אמיתית ומיידית במסלול הרישוי המקומי.
העבודות אשר בהתאם לתקנות החדשות פטורות מהיתר בנייה
המחוקק קבע מספר עבודות אשר יאפשרו לבעליהן את ביצוען ללא צורך אפילו בהודעה לרשות:
סעיף 11 לתקנות עוסק בהגדרת הפטור עבור העבודות הבאות: גגון, סככת צל, סוכך מתקפל. (א) הקמת גגון או סוכך, המחובר באחת מפאותיו לפחות, למבנה פטורה מהיתר ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1) לא יבלוט מקיר המבנה יותר משני מטרים;
(2) נבנה מחומרים קלים.
(ב) הקמת סוכך מתקפל (מרקיזה) פטורה מהיתר, ובלבד שהסוכך במצבו הסגור לא יבלוט מקיר המבנה למעלה מ-50 סנטימטרים.
(ג) קירוי באמצעות אריג המגן מפני השמש והשפעת מזג האוויר (סככת צל) פטורה מהיתר, ובלבד שגובה הקירוי לא עולה על 3 מטרים, המפתח בין העמודים אינו עולה על 5 מטרים ומשקל הקירוי אינו עולה על 3.5 קילוגרמים למטר מרובע.
(ד) הודעה על הקמת גגון או סוכך ששטחו עולה על 20 מ”ר, ערוכה לפי הטופס שבתוספת, תימסר לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה ויצורף לה אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון הגגון או הסוכך ויציבותו.
סעיף 12 לתקנות עוסק בהגדרת הפטור עבור העבודות הבאות: מצללה הקמת מצללה פטורה מהיתר, ובלבד שמתקיימים בה תנאים אלה:
(1) שטחה אינו עולה על 50 מ”ר או על ¼ משטח הקרקע הפנוי ממבנים או הגג – הכול לפי הגדול יותר;
(2) המצללה תוקם על גבי הקרקע או גג המבנה, אלא אם כן נקבעה הוראה בהיתר, בהנחיות המרחביות או בתכנית שלפיה מותרת הקמת מצללה במקום אחר;
(3) הודעה על ביצוע עבודה לפי תקנה זו ערוכה לפי הטופס שבתוספת, תימסר לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצועה ויצורף לה אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון המצללה ויציבותה.
יישום התקנות מצד משרד הפנים (לאחרונה הסמכות הוקנתה למשרד האוצר)
משרד הפנים מציג את השער לעבודות הפטורות מהיתר בהתאם לתקנות החדשות.
בדברי ההסבר לתקנות החדשות המפורסמים באתר המשרד נקבע כך:
הפטור מהיתר לפי תקנות אלה מהווה פטור מהפרוצדורה של הוצאת היתר בנייה בלבד ואינו בא במקום כל דין אחר. לפיכך, פטור מהיתר על פי התקנות לא יגרע מחובה לפי כל דין של בעל מקרקעין או מחזיק בהם, כלפי בעלים או מחזיקים אחרים במקרקעין אלה.
משרד הפנים יצר הבחנה בין הפטור להקמת מצללה כהגדרתה בתקנות עבודה מצומצמת ובין הקמת גגון או סוכך (המחובר באחת מפאותיו למבנה), וכאשר גודלו עולה על 20 מ”ר תידרש הודעה לרשות על התקנתו וכן צירוף אישור מהנדס על יציבותו.
המחוקק קבע מספר עבודות אשר יאפשרו לבעליהן את ביצוען ללא צורך אפילו בהודעה לרשות:
סעיף 11 לתקנות עוסק בהגדרת הפטור עבור העבודות הבאות: גגון, סככת צל, סוכך מתקפל. (א) הקמת גגון או סוכך, המחובר באחת מפאותיו לפחות, למבנה פטורה מהיתר ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1) לא יבלוט מקיר המבנה יותר משני מטרים;
(2) נבנה מחומרים קלים.
(ב) הקמת סוכך מתקפל (מרקיזה) פטורה מהיתר, ובלבד שהסוכך במצבו הסגור לא יבלוט מקיר המבנה למעלה מ-50 סנטימטרים.
(ג) קירוי באמצעות אריג המגן מפני השמש והשפעת מזג האוויר (סככת צל) פטורה מהיתר, ובלבד שגובה הקירוי לא עולה על 3 מטרים, המפתח בין העמודים אינו עולה על 5 מטרים ומשקל הקירוי אינו עולה על 3.5 קילוגרמים למטר מרובע.
(ד) הודעה על הקמת גגון או סוכך ששטחו עולה על 20 מ”ר, ערוכה לפי הטופס שבתוספת, תימסר לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה ויצורף לה אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון הגגון או הסוכך ויציבותו.
סעיף 12 לתקנות עוסק בהגדרת הפטור עבור העבודות הבאות: מצללה הקמת מצללה פטורה מהיתר, ובלבד שמתקיימים בה תנאים אלה:
(1) שטחה אינו עולה על 50 מ”ר או על ¼ משטח הקרקע הפנוי ממבנים או הגג – הכול לפי הגדול יותר;
(2) המצללה תוקם על גבי הקרקע או גג המבנה, אלא אם כן נקבעה הוראה בהיתר, בהנחיות המרחביות או בתכנית שלפיה מותרת הקמת מצללה במקום אחר;
(3) הודעה על ביצוע עבודה לפי תקנה זו ערוכה לפי הטופס שבתוספת, תימסר לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצועה ויצורף לה אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון המצללה ויציבותה.
יישום התקנות מצד משרד הפנים (לאחרונה הסמכות הוקנתה למשרד האוצר)
משרד הפנים מציג את השער לעבודות הפטורות מהיתר בהתאם לתקנות החדשות.
בדברי ההסבר לתקנות החדשות המפורסמים באתר המשרד נקבע כך:
הפטור מהיתר לפי תקנות אלה מהווה פטור מהפרוצדורה של הוצאת היתר בנייה בלבד ואינו בא במקום כל דין אחר. לפיכך, פטור מהיתר על פי התקנות לא יגרע מחובה לפי כל דין של בעל מקרקעין או מחזיק בהם, כלפי בעלים או מחזיקים אחרים במקרקעין אלה.
משרד הפנים יצר הבחנה בין הפטור להקמת מצללה כהגדרתה בתקנות עבודה מצומצמת ובין הקמת גגון או סוכך (המחובר באחת מפאותיו למבנה), וכאשר גודלו עולה על 20 מ”ר תידרש הודעה לרשות על התקנתו וכן צירוף אישור מהנדס על יציבותו.
סימן ב’ – גגונים וסככות
נקבע פטור מהיתר להקמת מצללה (פרגולה) בתנאים הקבועים כיום בתקנות התכנון והבנייה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס”ג – 2003, ולהקמת גגון או סוכך, המחובר בלפחות אחת מפאותיו למבנה בתנאים המפורטים בתקנות. על הקמת גגון או סוכך ששטחו עולה על 20 מ”ר וכן על הקמת מצללה, תימסר הודעה לרשות הרישוי ויצורף לה אישור מהנדס מבנים בדבר עיגונם ויציבותם. מובן כי הוראות פרט 4.09 לתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר העוסק בבנייה במרווחים, חלות גם על תקנות אלה.
קבועים 4 פריטי קירוי אשר בגינן לא נדרש היתר בנייה (בכפוף לבדיקת נתוני ההתקנה הספציפיים):
יישום התקנות מצד הרשות המקומית.
הרשות המקומית מפרסמת מעת לעת קובץ הנחיות לעניין העבודות הפטורות מהיתר וכן התייחסות פרטנית של הועדה המקומית לתו”ב בהתאם לאצילת סמכות לעשות כן לפי ס’ 3א, 3ב לתקנות.
ההנחיות המרחביות קובעות את אופן יישום התקנות החדשות בפועל.
פרגולה ללא צורך בהיתר בנייה – בדיקת זכויות בנייה בטרם התקנה תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ”ב-1992 קובעות כי שטח מצללה של עד 50 מ”ר לא יחשב שטח מקורה לצורך השטח המותר לבנייה:
4(י) על אף האמור בתקנת משנה 4(א) לא יראו שטח מצללה כשטח מקורה, ובלבד שהמצללה עומדת בתנאים האלה:
(1) היא הוקמה בחצר, בגג, במרפסת, או במרפסת גג;
(2) שטח המצללה – 50 מטרים רבועים או ¼ משטח החצר, הגג, המרפסת או מרפסת הגג, הכל לפי הגדול יותר;
(3) עלה שטח המצללה על השטחים הקבועים בפסקה (2) יבוא השטח העודף במניין שטחי השירות.
פרגולה ללא צורך בהיתר בנייה – סיכום
התקנת קירוי למרפסת צריכה לעמוד במספר קריטריונים לצורך בדיקת המצב לאותה התקנה אמורה:
משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי, רישוי עסקים, בקשות לשימוש חורג, שינוי יעוד, הכשרת חריגות בניה, ביטול צווי סגירה, הפסקת עבודה, צווי הריסה. בקשות לשינוי תב"ע, היתרי בניה, אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים, יעוץ סטטוטורי, הסדרים והסכמים עם הרשויות, שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. חוו"ד מומחה לבתי משפט.
נקבע פטור מהיתר להקמת מצללה (פרגולה) בתנאים הקבועים כיום בתקנות התכנון והבנייה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס”ג – 2003, ולהקמת גגון או סוכך, המחובר בלפחות אחת מפאותיו למבנה בתנאים המפורטים בתקנות. על הקמת גגון או סוכך ששטחו עולה על 20 מ”ר וכן על הקמת מצללה, תימסר הודעה לרשות הרישוי ויצורף לה אישור מהנדס מבנים בדבר עיגונם ויציבותם. מובן כי הוראות פרט 4.09 לתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר העוסק בבנייה במרווחים, חלות גם על תקנות אלה.
קבועים 4 פריטי קירוי אשר בגינן לא נדרש היתר בנייה (בכפוף לבדיקת נתוני ההתקנה הספציפיים):
- גגון או סוכך המחוברים בפאה אחת לפחות למבנה
- סוכך מתקפל
- יריעת צל
- מצללה אשר תיבנה מחומרים קלים ותהיה עמידה לתנאי מזג אויר.
יישום התקנות מצד הרשות המקומית.
הרשות המקומית מפרסמת מעת לעת קובץ הנחיות לעניין העבודות הפטורות מהיתר וכן התייחסות פרטנית של הועדה המקומית לתו”ב בהתאם לאצילת סמכות לעשות כן לפי ס’ 3א, 3ב לתקנות.
ההנחיות המרחביות קובעות את אופן יישום התקנות החדשות בפועל.
פרגולה ללא צורך בהיתר בנייה – בדיקת זכויות בנייה בטרם התקנה תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ”ב-1992 קובעות כי שטח מצללה של עד 50 מ”ר לא יחשב שטח מקורה לצורך השטח המותר לבנייה:
4(י) על אף האמור בתקנת משנה 4(א) לא יראו שטח מצללה כשטח מקורה, ובלבד שהמצללה עומדת בתנאים האלה:
(1) היא הוקמה בחצר, בגג, במרפסת, או במרפסת גג;
(2) שטח המצללה – 50 מטרים רבועים או ¼ משטח החצר, הגג, המרפסת או מרפסת הגג, הכל לפי הגדול יותר;
(3) עלה שטח המצללה על השטחים הקבועים בפסקה (2) יבוא השטח העודף במניין שטחי השירות.
פרגולה ללא צורך בהיתר בנייה – סיכום
התקנת קירוי למרפסת צריכה לעמוד במספר קריטריונים לצורך בדיקת המצב לאותה התקנה אמורה:
- מהי היחידה המותקנת – סוג השלדה, סוג הקירוי
- מהו השטח אותו מבקשים לקרות
- האם תכניות החלות על החלקה מגבילות התקנות עד לגבול קצה המרפסת והאם קיימות זכויות עודפות במידה והיחידה נדרשת לשטח העולה על הקבוע בתקנות לעניין השטחים המותרים לבנייה.
טרם נדונה או הוכרעה הסוגיה האם לעניין חישוב השטחים יראו כמצללה גם פריטים מסוג סוכך/גגון/יריעת בד. - התקנה בבית משותף – האם נקבעה בתקנון הוראה לעניין סוג הקירוי המאושר לבית המשותף הנדון. בהתאם לבדיקות הנ”ל ניתן לדעת האם הרשות עלולה לבצע פעולת אכיפה לעניין הקירוי המבוקש, לאחר ההתקנה. כיום קירוי מרפסות אינו זול. הפריטים המותקנים חדשניים וחלקם מאפשר הסתה של הקירוי באופן אוטומטי. מומלץ לבצע בדיקות מקדמיות יסודיות על מנת שהרשות לא תחייב את בעל הנכס להסיר את הקירוי שזה עתה הותקן.
משרד קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי מתמחה בייעוץ ייצוג ועבודה מול גורמים מוניציפאלים הקשורים בהוצאת היתרי בניה, תכנון ערים וסביבה, מיסוי, רישוי עסקים, בקשות לשימוש חורג, שינוי יעוד, הכשרת חריגות בניה, ביטול צווי סגירה, הפסקת עבודה, צווי הריסה. בקשות לשינוי תב"ע, היתרי בניה, אדריכלות, קידום בקשות ,זרוז הליכים בירוקרטים, יעוץ סטטוטורי, הסדרים והסכמים עם הרשויות, שרותי הנדסה ופקוח על הבניה. חוו"ד מומחה לבתי משפט.
