כל מה שרציתם לדעת על ניתוק חשמל לנכס בשל ביצוע עבירות בנייה -הוראות סעיף 157 א' (ו) לחוק
אם קיבלתם הודעה מהועדה המקומית על כוונה לנתק לכם את החשמל כדאי שתתייחסו לכך ברצינות ותפעלו באופן מיידי להגשת ערר על ההחלטה לוועדת הערר המחוזית, שאם לא כן אתם עשויי למצוא את עצמכם ללא חשמל ומצבכם המשפטי יהיה גרוע בהרבה ממצבכם טרם הניתוק.
כיצד מתבצע תהליך ניתוק חשמל וכיצד לפעול במקרה של קבלת הודעה על ניתוק חשמל?
להלן יפורטו ההליכים לניתוק חשמל החל משלב קבלת התלונה על ידי מחלקת הפיקוח ועד למועד הגשת הערר. קיימת חשיבות רבה בליווי משפטי החל מהשלבים הראשונים על מנת לנקוט בכל הטקטיקות וההגנות הנדרשות ליצאה מהמצב בצורה הטובה ביותר.
מה קורה לפני קבלת הודעת הניתוק? כאשר מחלקת הפיקוח על הבנייה מקבלת הלשנה על ביצוע עבירת בנייה ו/או ביצוע עבירת שימוש חורג ו/או פיצול דירות מגיעים פקחי העירייה לנכס על מנת לבדוק את התלונה ולאסוף ראיות בנוגע לביצע העבירה. ככל שהפקחים נכנסים לנכס ומגלים קיומה של עבירה על חוק התכנון והבנייה, הם מתעדים את העבירה, מכינים תיק תביעה ולאחר מכן מעבירים את התיק לטיפול המחלקה הפלילית לצורך נקיטת ההליך המתאים כגון הגשת כתב אישום, הגשת בקשה לצו הריסה מנהלי, בקשה למתן צו מניעת פעולות וכיו"ב. הליכים לניתוק חשמל מתבצעים, ברוב המקרים, כאשר הפקחים לא מצליחים להיכנס לנכס וכל ניסיונותיהם להיכנס נכשלים. ניסיונות אלו כוללים דרישה להגיע למחלקת הפיקוח לצורך מתן גרסה, הדבקת הודעות בנכס על כוונה להגיע במועדים שונים לצורך כניסה לנכס ועוד.
בהעדר יכולת להיכנס לנכס לצורך איסוף ראיות ננקט הליך לניתוק חשמל. מקרה נטסף בו ננקט הליך לניתוק חשמל מתייחס למצבים שקיימת קושי ראייתי או משפטי או אחר לנקיטת הליכים משפטיים ומשכך ננקט הליך מנהלי של ניתוק חשמל, שכפי שהפרט בהמשך, פשוט בהרבה מהליך משפטי ואין לבעל הנכס את ההגנות שעומדות לו בהליך הפלילי.
הודעה על ניתוק חשמל הוראה למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי מים או טלפון, לפי סעיף 157א(ו) לחוק התכנון והבנייה , תהיה לפי טופס 5 בתוספת והיא נשלחת על ידי הועדה המקומית לחברת החשמל ובה דרישה להורות על ניתוק החשמל לנכס. עותק של ההודעה מודבק על דלת הנכס. למעשה מההודעה לא ניתן להבין דבר בנוגע לעילה לניתוק החשמל, מה ההעברה שבגינה מתבקש הניתוק וכל מידע אחר למעט העובדה שנשלחה לחברת החשמל הודעת ניתוק. חשוב לזכור כי הודעה תמימה זו עשויה להביא לניתוק החשמל בתוך זמן קצר ביותר (חודש-חודשיים ממועד ההודעה). ולכן יש לפעול באופן מיידי. כמו כן חשוב לדעת כי הדרך היחידה לביטול ההליך הינה באמצעות הגשת ערר. פניה לחברת החשמל בבקשה לביטול הניתוק לא תועיל שכן היא מחויבת בביצוע ההליך על פי חוק.
ביצוע הניתוק נעשה בסיוע משטרת ישראל.
הגשת ערר לועדת הערר המחוזית מי שקיבל הודעה על ניתוק חשמל חייב להגיש ערר לועדת הערר המחוזית תוך חמישה עשר ימים. בהתאםן לחוק הדיון בועדת הערר מתקיים בתוך 30 יום (ואולם לעיתים הדבר לוקח זמן רב יותר). ועדת הערר תיתן החלטתה בערר בתוך שלושים ימים מיום שהוגש לה, ולאחר שנתנה הזדמנות לרשות המאשרת (הועדה המקומית) להשמיע עמדתה בפניה. מהם השיקולים העומדים בפני ועדת הערר יפורטו להלן ואולם ככלל במסגרת הערר חייב בעל הנכס להציג גרסה בנוגע לטענת הועדה המקומית לקיומה של עבירת בנייה ובמקרים רבים אין מנוס מלאפשר ביקור בנכס. יש לזכור כי העובדה שבוצע ביקור בנכס ונראה על פניו כי בוצעה עבירה לאבהכרח תביא לניתוק החשמל לנכס. יש גם לזכור כי ככל שינותק החשמל מהנכס בשל אי הגשת ערר, המצב המשפטי עשוי להיות קשה בהרבה שכן במרבית המקרים לא ניתן יהיה לחבר את החשמל אלא לאחר החזרת המצב לקדמותו ובעניין זה קיימת נטייה להציג עמדות נוקשות.
מהו הבסיס המשפטי לניתוק חשמל לנכס?
אישורים לחיבור חשמל ומים מוסדר בסעיף 157א' לחוק התכנון והבניה, הקובע את התנאים למתן ההיתר לחיבור ואת התנאים לניתוקו, וכן במסגרת תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), תשמ"א–1981.בהתאם לסעיף 157א'(ו') רשאית הרשות המאשרת, כהגדרתה בסעיף 157א', להורות על ניתוק החשמל והמים וזאת במקרה שקיימת סטייה מההיתר: "(ו)ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטייה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי העניין, לאותה יחידה". בהתאם לפסיקה סמכות הרשות המאשרתהינה סמכות רשות ולא סמכות חובה. כלומר, על הרשות המאשרת לשקול בכל מקרה ומקרה האם נכון וראוי להפעיל את הסמכות.
מהם השיקולים להפעלת הסמכות?
קיומה של בנייה בסטייה מהיתר תנאי מקדמי להפעלת הסמכות לניתוק השירותים הינו הוכחה כי אכן קיימת סטייה מההיתר. לפיכך, בטרם בדיקת אופן הפעלת שיקול הדעת, יש לבחון שאכן מתקיים התנאי המקדמי:בניה המהווה "סטייה מההיתר".
חזקת החפות כפי שנקבע בפסיקה, אחד מעקרונותיו הבסיסיים של שיטת המשפט הישראלי, הינו העיקרון של החזקה המכונה "חזקת החפות". על פי חזקה זו, כל אזרח מוחזק בגדר חף מפשע עד שלא הוכח אחרת בהתאם לפרק הכללי לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. חזקה זו עומדת גם במסגרת הליך מנהלי לניתוק חשמל ובהליכי הערר כנגד ביצוע ההליך. ונטל ההוכחה על הועדה המקומית להוכיח כי קיומה של בנייה ללא היתר או בסטייה מהיתר.
דרך המלך לבירור עבירות בנייה הינה בבית המשפט לעניינים מקומיים כפי שנקבע בפסיקה, ככלל, ועדת הערר אינה המקום הראוי, הנכון והמתאים, להוכחת אשמתו של אזרח בעבירות בניה.המחוקק ייחד ערכאה ספציפית ומתמחה בתחום עבירות התכנון והבנייה ושלה הכלים לבירור העובדות והאשמה במקרים של טענות בגין עבירות בניה. בית המשפט לעניינים מקומיים הינו הערכאה המתאימה לברר את אשמתו של האזרח בענייני עבירות בניה, שם מתוחמים התביעה והנאשם בהוראות סדר הדין הפלילי, שם ניתן לזמן עדים ולחקרם בחקירה ראשית ונגדית, ושם קיים מדרג ענישה חוקי. לעומת זאתועדת הערר אינה המקום להכריע בדבר אשמתו של האזרח. אין לה את הכלים הפרוצדוראליים לעשות כן, היא אינה כפופה להוראות סדר הדין הפלילי, עדויות וחקירות נשמעים רק במקרים נדירים ומבחינה מהותית הכרעה באשמתו של האזרח אינהמסוג העניינים שהמחוקק התכוון שוועדת הערר תכריע בהם. בוודאי שוועדת הערר אינה אמורהלהכריע במחלוקות עובדתיות בדבר אשמתו של האזרח וקיומן של עבירות הבניה.
הליך של ניתוק חשמל צריך להינקט רק במקרים חריגים ונדירים לדעתנו, הליך ניתוק חשמל נועד לאותם מקרים נדירים, בהם קיימת סכנה ממשית ומוחשית לחיי אדםבשל ביצוע עבירות בנייה.ההליך צריך להינקט רק מקום בו מדובר בעבירות בנייה חדשות שזה עתה נוצרו, במסגרת טווח זמנים קצר (עד 60 יום ממועד ביצוע העבירה לכל היותר). כאשר מדובר בעבירות בנייה שלא הוכח קיומה של סכנה ממשית ומידית לחיי אדם ולא מדובר בעבירות בנייה חדשות הרי שיש לנקוט בדרך המלך באמצעות הגשת כתבי אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים.אין לאפשר הליך של ניתוק חשמל לצורך השגת ראיות לצורך ההליך הפלילי. זו אינה תכלית החוק וזו אינה מטרתו.
קיומה של מחלוקת עובדתית אינה מתאינה לדיון בועדת הערר בנוסף,תנאי לנקיטת ההליך של ניתוק חשמל הינה מקום בואין מחלוקת עובדתית בדבר עבירת הבניה שנעברה ובדבר הסטייה מהיתר. ככל שקיימת מחלוקת עובדתיתהרי שמן הראוי שעניין זה יוכרע על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים. מתי ניתן לומר כי לא קיימתמחלוקת עובדתית?מצב אחד הוא כאשר קיימת הרשעה של האזרח בבית המשפט לעניינים מקומיים ובמקרה כזה אין מחלוקת בדבר קיומה של עבירה. מצב שני הוא כאשר האזרח מודה בפני ועדת הערר כי בוצעה עבירת בניה.יתכנו מקרים נוספים בהם אפשר ויהיה ברור לוועדת הערר כי קיימת עבירת בניה, וכי המחלוקת העובדתית אינה מחלוקת כנה.
קיומה של סכנה ממשית ומוחשית המצדיקה בירור עובדתי על ידי ועדת הערר בהתאםלפסיקה קיימים מקרים נדירים, בהם קיימת דחיפות של ממש בניתוק החשמל ואז מוסמכתועדת הערר להכריע בנושאים עובדתיים, קיומן של עבירות בניה וקיומה של סכנה בטיחותית. אולם זוהי אינה דרך המלך והיא תינקטבדרך זו רק במקרים נדירים.
ביקורת על ההליך המנהלי לניתוק חשמל
העדר תקנות משנה והנחיות פנימיום הליך ניתוק החשמל לנכס הינו הליך דורסני ופוגעני המבוצע על סמך חקיקה ראשית כפי שזו נקבעה בחוק התכנון והבנייה. לביצוע ההליך לא נקבעו תקנות, לא נקבעו הנחיות מנהליות ואופן השימוש בהליך זה משתנה מעיר לעיר ובהתאם לגחמותיהם המשתנות של בעלי התפקידים באותה עיר.
לא נדרש לתמוך את הבקשה לניתוק חשמל בתצהיר לביסוס התשתית העובדתית הליך ניתוק חשמל נעשה בהתאם לטופס הנשלח לחברת חשמל. מוציא הטופס אינו נדרש לפרט מהן העובדות לביסוס בקשתו לניתוק חשמל, מהי העבירהשבגינה מתבקש ניתוק החשמל, מתי בוצעה, מהן העובדות לביסוס העבירה, מהי הסכנה הנובעת מהבנייה ללא היתר המצדיקה ניתוק חשמל. כאשר אדם מקבל הודעה על ניתוק חשמל אין לו כל יכולת לדעת או להבין מהו הבסיס להחלטה לנתק חשמל לנכס שבבעלותו. אם נשווה אתהסעד של ניתוק חשמל, לסעדיםדרסטיים אחרים כגוןצו הריסה מינהלי, הרי שלצורך מתן צו הרסה מנהלי, החוק קובע כירשאי יושב ראש הועדה המקומית להוציא צו הריסה מנהלי לאחרשהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי -(1)לפי ידיעתו הוקם הבניין ללא היתר או שהבניין חורג ובמה הוא חורג; (2)לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבניין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר; (3)ביום הגשת התצהיר, אין הבניין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים; כן נקבע כי לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבניין החורג". כלומר, המחוקק קבע, כי לצורך הוצאתצו הריסה מנהלי נדרשתצהיר חתום של מהנדס הוועדה המקומית המפרט את החריגות הנטענות וכן חובת התייעצות עם יועץ משפטי או ראש הרשות לפי העניין. לעומת זאת, כאשר מדובר בהליך של ניתוק חשמלאין כל תצהירמטעם מהנדס הרשות, ולמעשה אין כל פירוט מוסדר מה הן עבירות הבניה בהן מואשמת העוררת.
העדר פרטים בבקשה לניתוק חשמל בנוגע לנכס ולעבירה הנטענת בנוסף צו הפסקה מנהלימחייב , לפי סעיף 238א' לחוק התכנון והבניה, לכלול פרטים רבים כגון (1)המקרקעין שעליהם הוא חל; (2)העובדה שהבניה, או החלק ממנה שיפורט, בוצעו ללא היתר, או מה הן ההפרות של תנאי ההיתר או העובדות האחרות שבגללן הבנין הוא חורג; (3)הבנין או החלק ממנו שהצו מסמיך להרסו, לפרקו או לסלקו; כל הפירוט הקיים בצו הריסה מנהלי אינו קיים בהודעה על ניתוק חשמל. בהודעה בדבר ניתוק חשמל מדובר במסמך לאקוני, נעדר פירוט, שבו רב הנסתר על הגלוי.
קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפאלי
השירות בפריסה כלל ארצית
