שנה הנחה רווחת בציבור, שהקמת פרגולה פטורה מהיתר בניה.
בשעתו, בשנת 2013, הכנסת אישרה את תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, שקיבל את הכינוי "רפורמת הפרגולות". תיקון זה, נועד לייעל ולפשט את הליכי הרישוי, והסמיך את שר הפנים לקבוע פטורים מהיתר להקמתם של סוגי בניינים, שהם: (1) פשוטים מבחינה הנדסית;(2) אין בהם כדי ליצור סיכון, הפרעה, מטרד או מפגע סביבתי של ממש;(3) השפעתם על חזות הבניין, על הסביבה ועל אופיין ומאפייניהן, מעטה; (4) הם לא פוגעים בשלד הבניין וביציבותו או במערכות הבניין ובתפקודיו.
והנה, לאחר הקמת הפרגולה, מקבל האזרח צו הריסה מינהלי להריסתה, ולפעמים אפילו כתב אישום. וכך למד האזרח שהפרגולה לא תמיד פטורה. בכתבה זו נעמוד על הקריטריונים של הפטור.
הקריטריונים של הפטור מהיתר בניה נקבעו בתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014 (להלן: "תקנות הפטור").
"התכלית של תקנות הפטור הינה מתן פטור מהיתר בניה לסוגי עבודות ושימושים אשר אינם בעלי השלכה מהותית הנדסית וסביבתית, תוך שמירה על כך שאלה יבוצעו בצורה מקצועית ובטוחה, הן מבחינת השוהים בהם והן מבחינת הנמצאים בקרבתם. " כך קבע כבוד השופט י' חסדיאל ב-ת.ב 01/16/000197 דיין נגד יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה [פורסם בנבו] (9.10.16).
"מצללה (פרגולה)"– מוגדרת בתקנה 1 לתקנות הפטור: "מבנה בלא קירות, הבנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40 אחוזים ממנו לפחות; יראו מבנה כאמור כמצללה גם אם על תקרתו מותקן קירוי שקוף או שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה האמור עשויים מחומר שקוף".
"חומרים קלים"– מוגדרים בתקנות הפטור כחומרים שמשקלם אינו עולה על 50 קילוגרמים למטר מרובע ברכיב מבני מישורי, כגון גבס, עץ, זכוכית, אלומיניום, פלדה, פולימרים למיניהם, או חומרים דומים אחרים.
בנוסף להגדרה המדוייקת של פרגולה בתקנות הפטור, תקנה 12 לתקנות הפטור קובעת את התנאים הבאים למתן הפטור:
(1) שטחה אינו עולה על 50 מ"ר או על ¼ משטח הקרקע הפנוי ממבנים או הגג – הכול לפי הגדול יותר;
(2) המצללה תוקם על גבי הקרקע או גג המבנה, אלא אם כן נקבעה הוראה בהיתר, בהנחיות המרחביות או בתכנית שלפיה מותרת הקמת מצללה במקום אחר.
(2א) כללה המצללה קירוי שקוף, הקירוי האמור יותקן בצמוד לתקרת המצללה ולא יחרוג מהיקף המצללה.
כמו כן, לפי ס"ק (3), יש לצרף אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון המצללה ויציבותה ולהודיע על העבודה לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה.
כפי שקובעת תקנה 12(2) הקמת הפרגולה כפופה לעמידה בהוראות התב"ע וההנחיות המרחביות שפרסמה הרשות המקומית. דוגמא לתב"ע ייעודית לפרגולות: התב"ע של קריית אונו תממ/מק/14. דוגמא להנחיות מרחביות בנושא פרגולות: אתר עיריית תל אביב – הנחיות מרחביות לתכנון ועיצוב הבניין.
חשוב לציין, כי אין מסמך זה מתיימר להציג את כל תנאי הפטור אלא לעמוד על העיקרים שבהם.
אם כן, על הטוען לפטור לצלוח במצטבר את דרישות החוק, לאחר מכן דרישות התקנות, ולבסוף אף את דרישת ההנחיות המרחביות. די בסירוב בקומה אחת כדי לשלול את הפטור מהטוענים לו. עמד על כך בית המשפט ב- (ת"א) 4949-01-13 מדינת ישראל נ' חנוך טמפלהוף,(14.12.16).
מה דין פרגולה שלא עומדת בתנאים למתן פטור מהיתר?
קודם כל, היא טעונה קבלת היתר בניה. אבל הבשורות הטובות הן, שכחלק מהרפורמה בהליכי רישוי הבניה, הוגדרו מסלולי רישוי שונים, על פי מידת השלכתם ההנדסית, המרחבית או הסביבתית.
פרגולה שלא עומדת בתנאי הפטור, והיא מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה, ושהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% ממנו לפחות, פרגולה שכזו שייכת למסלול רישוי מקוצר, לפי תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), תשס"ג-2003, ולא למסלול רישוי מלא, המיועד לעבודות בניה מורכבות.
שנית, פרגולה החורגת מתנאי הפטור, יבוא השטח העודף במניין שטחי השירות, לפי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992.
זקוק/ה לסיוע משפטי בנושא פרגולה? בהתמודדות עם הליכים מינהליים או פליליים? אנו כאן בשבילך.
