כיום, בעקבות תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ("חוק הפרגולות") הוחלו שינויים מקיפים בהליכי הרישוי, שמטרתם לנגיש את ההליך, לזרזו ולייעל אותו, וכן להקל על ביצוע שינויים קלים, בין היתר באמצעות העברת סמכויות מהועדה המחוזית לתכנון ובנייה לוועדה המקומית. בהתאם לשינוי, לא כל תוספת בנייה, למשל, שינויים קטנים כמו הוספת מחסן קטן או הנחת גגון מחייבת היתר (במקרים מיוחדים במידה ותואמת את מדיניות העיריה פטורה מהיתר על פי התקנות החדשות) וקיים מסלול מהיר לאישור שינויים אחרים, כמו סגירת מרפסת או הוספת מעלית.
מומלץ לבדוק בטרם התחלת הבניה האם השינוי המתוכנן אפשרי, האם הוא מחייב היתר, ובמה כרוכה השגת האישור, ולפעול מול הרשויות באמצעות איש מקצוע מיומן המכיר את המצב כיום לאור השינויים הרבים והמעבר למערכת רישוי מקוונת.
הכשרת השרץ – היתר בדיעבד
כאמור, בנייה ללא היתר מהווה עבירה פלילית, ונדונה בהתאם לסדרי הדין הפליליים. מאז ומתמיד שררה אי נוחות מכך שאנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי, אשר בונים מרפסת קטנה או סוגרים חדר לתינוק נוסף, מחליפים גג, מוגדרים כעבריינים, נשפטים כנאשמים ונענשים בעונשים פליליים.
אם בנינו ללא היתר, והדבר הגיע לרשות המקומית (הרבה פעמים 'הודות' למסירת מידע נדיבה מצד שכנים), יוגש נגדנו במקרה והבניה טרייה צו הריסה מינהלי ו/או כתב אישום, וינתן צו להריסת הבנייה. אך אין זה סוף פסוק, וניתן לפעול לקבלת האישור בדיעבד ולהכשיר את הבניה, גם מבלי לעמוד לדין פלילי.
הסדר מותנה ללא הגשת כתב אישום – מהפכה
תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, שהוסיף אפשרות לסגירת תיקים פליליים בהסדר מותנה, חלף הגשת כתב אישום, נועד להתאים בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת כנגד העבריין. כאשר נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של מבצעהּ מצדיקים זאת – כאשר מדובר בעבירות קלות ובאדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, תוצע לחשוד הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה מול רשויות התביעה, ללא הגשת כתב אישום. ההסדר יכלול הודאה בעבירה וענישה התואמת את חומרתה, כמו קנס או התחייבות לביצוע או שלא לבצע פעולה מסויימת.
המהפכה שחולל תיקון 66, אשר הוסיף למעשה עילת סגירה חדשה לתיקים פליליים, לא פסחה על עבירות התכנון והבנייה. מיום ליום נפתחת האפשרות להגיע להסדר מותנה ללא הגשת כתב אישום, או תוך חזרה מהגשתו, מול הרשות המקומית. כאשר מדובר בבנייה בהיקף קטן שלא גורמת להפרעה לסביבה, יש מקום לבדוק אם הוחלו המבחנים לפי תיקון 66, ובמידה שלא, עולה טענה מן הצדק שתצדיק את ביטול כתב האישום. אם הוגש כתב אישום, יש לבדוק מול הרשות המקומית אפשרות לחזרה מהגשת כתב האישום והסכמה על הסדר מותנה.
הסדר מותנה בעבירות תכנון ובנייה יכלול התחייבות להשגת אישור הבנייה עד למועד מסויים. צו ההריסה יעמוד בתוקף עד למועד המוסכם (לרוב כשנה), ועל הבונה לפעול להשיג את האישור עד למועד זה. במידה שהבונה פעל מול הרשויות, אך האישור עדיין לא התקבל, ניתן לבקש להאריך את מועדו במספר חודשים נוספים, בצירוף ראיות להתנהלות מול הרשות.
החלת תיקון 66 – לא כולם עושים זאת (וחבל)
לא כל הרשויות המקומיות מחילות את תיקון 66, ואף לא כל עורכי-הדין העוסקים בתחום מודעים לאפשרות החלתו על עבירות תכנון ובנייה, ולכן החשיבות להיעזר בעורך-דין הבקי בחידושי החוק וביישומו רבה. לאחרונה אף יצאה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה להחיל באופן נרחב את עקרונות תיקון 66 על הליכים פליליים, ובכלל זה על עבירות תכנון ובניה.
כאשר החלה הבנייה ובמהלכה יש סטיה מהתכנית ונדרש תיקון ההיתר, או כאשר מדובר בבנייה פשוטה כמו הקמת חומה נמוכה, גידור השטח, קירוי חניה או הקמת מחסן קטן, הסיכוי לסגור את התיק בהסדר מותנה, גדול (כמובן בהתחשב בנסיבות האישיות של המבצע, ובמידה שמדובר במעידה חד פעמית וראשונה).
החוק יכול לעזור לך!
לדוגמה שני כתבי אישום שבוטלו על-ידי בית-המשפט לעניינים מקומיים בראשון-לציון, מאחר שהתביעה לא בדקה את האפשרות לסגור את התיקים בהסדר מותנה בהתאם לתיקון 66. בית-המשפט קבע, כי התביעה אינה רק רשאית, אלא חייבת לפעול בהתאם לתיקון 66 וכי לנאשמים, ודאי בעבירות תכנון ובנייה, עומדת הגנה מן הצדק מכך שמנעו מהם את הזכות להגיע להסדר ולייתר את הגשת כתב האישום
(תו"ב 4410-04-14 ארז נ' עיריית ראשון לציון, תו"ל 29220-06-13 פלח נ' עיריית ראשון לציון).
רכישת דירה עם חריגות בניה
לפני שאתם רוכשים דירה, עליכם לבדוק בנסח הטאבו האם יש הערה או צו הריסה של בית המשפט לעניינים מקומיים, ולוודא את ההתאמה של הבניה בפועל למצב התכנוני ולאישורי הבנייה הקיימים באמצעות איש מקצוע. במידה שיש חריגת בנייה, אין זה בהכרח מונע את קיום העסקה, אולם יש לגלם את עלות הסדרת הבנייה במחיר הנכס. לעיתים, רוכש הנכס מוכן לקנות את הנכס במצבו ולטפל בעצמו בהכשרת הבניה, וזאת בתמורה להפחתה במחיר.
חשוב לדעת באם העיריה תבקש הריסה/הכשרה בדיעבד של הבנוי ללא היתר ותקשה על קבלת אישור עירייה לרשם המקרקעין(אישור עירייה ל טאבו)
משרדינו מבצע בדיקות אלו וניסיון רב בקבלת אישורי עירייה לטאבו גם לנכסים עם חריגות בנייה משמעותיים .
במקרים שבהם יש חריגות בניה שאינם נתנות להסדרה, סטייה ניכרת מהתכנית בנייה במקום, לא ניתן לקבל היתר בנייה.
מה זו סטייה ניכרת?
שאלה לא פשוטה, כשבעיקרון – סטייה מהותית היא בקשה השונה מהתכנית התקפה/ התוכנית הקיימת בצורה מהותית, לדוגמה – שינוי ייעוד השטח או דרישת זכויות בנייה מעבר לזכויות שנקבעו בתכנית. במקרים כאלה יש צורך בהליך של שינוי תכנית (שינוי תב"ע)כתנאי למתן היתר. כלומר, יש לבקש תוכנית שינוי מתאר שזה תהליך ארוך יותר ובקשה "גדולה" יותר, ואז לבקש את היתר הבנייה.
אבל גם כאן יש הקלות – תחת תנאים מסוימים, סטייה אינה נחשבת לסטייה מהותית ואז כן ניתן לקבל היתר בנייה, ועושים זאת תחת בקשה להקלה או שימוש חורג. שימוש חורג – שימוש השונה מזה שנקבע בתכנית בהיתר, כגון: שימוש לגן ילדים באזור המיועד למגורים.
עד כאן, ההגדרות והתיאוריה, אבל איך עושים? מה עושים? למי פונים כדי לקבל היתר בנייה? אז הכתובת היא כאמור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הפנייה היא פרוצדורה לא פשוטה הכוללת מספר שלבים.
שלב ראשון – הגשת בקשה לתיק מידע תכנוני כמתבקש היום ע"י מערכת" רישוי זמין"
לאחר קליטת הבקשה לתיק המידע המלווה במפת מדידה (מפה טופוגרפית) (עדכנית)שהוכנה עד חצי שנה קודם,ממתינים כ 45 יום לקבלת תיק המידע.
במידה וההמלצה בתיק המידע חיובית ולבקשה אופק תכנוני יש להגיש בקשה מסודרת בצורה מקוונת דרך מערכת רישוי זמין.
הגשת הבקשה, צריכה להיערך, על פי החוק, על ידי – אדריכל, או מהנדס מבנים או הנדסאי בניין. הבקשה כוללת פרטים רבים לרבות – הגדרת שימוש המבנה, פירוט חומרי הבניין בהם ייעשה שימוש, חישוב אחוזי בנייה ושטחי הבנייה וכן הקלות מבוקשות.
הבקשה כוללת נספחים חשובים לרבות תוכנית הבנייה/ הסברים על השינויים הנדרשים, וכמובן – אישור על הבעלות על הנכס. אפשר לצרף נסח טאבו או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל (או החברה המשכנת) או (באם מדובר בנכס בבית משותף) נסח רישום מרוכז של הבית המשותף. אגב, עדיף להוציא אישור כמה שיותר מעודכן ובסמוך להגשת הבקשה.
שלב שני – הבדיקה הטכנית; אם עוברים משלמים ועוברים שלב
הוועדה בודקת אם כל המסמכים הוגשו כראוי מדובר על בדיקה טכנית, כאשר אם יש חוסרים/ השלמות וכו', הבקשה חוזרת למגישים להשלמות/ תוספות.
אם הבקשה עברה את שלב הבדיקה הטכנית, נקבע גובה המקדמה הכספית שהמבקש נדרש לשלם. לאחר ביצוע התשלום הבקשה עוברת לבדיקה של מהנדס הוועדה.
שלב שלישי – בדיקת המהנדס
מהנדס הוועדה בודק את הבקשה, האם היא עומדת בדרישות החוק והתקנות. אם הוא מחליט שכן, אזי הבקשה עוברת לדיון בוועדה המקומית עם המלצה על מתן היתר בנייה. אבל, אם המהנדס טוען שהבקשה לא עומדת בדרישות, הוא כותב זאת ומעביר את הטיעונים יחד עם הבקשה בחזרה למבקש. אגב, תוך כדי בדיקתו, המהנדס פונה, בחלק מהמקרים למבקש כדי לקבל מידע נוסף, הסברים ופירוט של השרטוטים/ המפות ועוד.
פרסום בעיתון
במצב שהבקשה היא להקלה, כלומר בנייה שלא בהתאם לכללים הרגילים, המבקש צריך לפרסם את בקשתו ב-3 עיתונים, שניים מהם בתפוצה ארצית בעיתון נפוץ ומקומון שמופץ אחת לשבוע לפחות. ביישוב ערבי או באזור שמתגוררים בו דוברי השפה הערבית, ההודעה תפורסם בנוסף גם בעיתון בשפה הערבית. כמו כן, מי שמבקש הקלה ישלח בדואר רשום את נוסח ההקלה לכל בעלי המגרשים הגובלים, ועליו להציב שלט בולט בחזית הקרקע או הבניין.
כמו כן, יש אפשרות להתנגד. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאפשרת לכאלו שרואים את עצמם כנפגעים מהתוכנית, להגיש התנגדות. ההתנגדויות מוגשות תוך 14 יום מהתאריך האחרון של הפרסום. ניתן לערער תוך 30 יום בפני ועדת ערר על החלטת הוועדה המקומית. אם יש התנגדות, הדבר עובר לוועדה לשמיעת התנגדויות; ואם אין התנגדויות, הבקשה תעבור לדיון ברשות הרישוי.
השלב הבא – דיון בבקשה בוועדה המקומית
השלב הבא הוא דיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. חשוב להבין – כל רשות מקומית והתנאים שלה לקבלת ההיתר. זה הטרוגני מאוד, זה תלוי באזור, בהיתר, במבנה. בפועל, ייתכן שבמקום אחד התקבל היתר בנייה, ובמקום אחר ממש לא.
הוועדה המקומית מאשרת או דוחה את הבקשה, וכן היא יכולה להתנות את הבקשה. כלומר, משהו בסגנון בהתקיים התנאים הבאים, אנו נידון בבקשה שוב, או הבקשה תאושר תחת התנאים הבאים. התנאים יכולים להיות צמצום מסוים של היתר הבנייה, שימוש בחומרי גלם, נקיטת אמצעי בטיחות, עבודת תשתית ועוד.
החלטת הוועדה מועברת למבקש. אם ההודעה חיובית, אושר היתר הבנייה, אזי המבקש יידרש לשלם אגרות והיטלים (לרבות היטל השבחה). לאחר התשלום יופק היתר הבנייה, והוא בתוקף במשך 3 שנים מיום הפקתו.
ונניח שזה לא עבר חלק. שהוועדה התנגדה להיתר הבנייה. במצב כזה, המבקש יכול להגיש ערר תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. אך הערר צריך לכלול נימוקים נוספים/ חדשים ש"תוקפים" את החלטת הוועדה. הגשה חוזרת של החומר לא תועיל בדבר, צריך טיעונים והסברים חדשים שישכנעו את הוועדה בחשיבות היתר הבנייה.
