חשוב לדעת ככלל, עבירות בנייה מתיישנות תוך 5 שנים, בכפוף לחריגים מסוימים. כלומר, צו הריסה ללא הליך פלילי איננו בגדר עונש, אלא אמצעי לשמירה על הסדר הציבורי ועל האינטרס הציבורי בכך שלא יתקיים מבנה בלתי חוקי.
יובהר כי סעיף 239 לחוק החליף למעשה את סעיף 212 הקודם של החוק, שעסק בהוצאת צו הריסה ללא הרשעה.
מטרתו של סעיף 239 לחוק הינה, איפוא, לאכוף את דיני התכנון והבנייה על מנת לשמור על הסדר הציבורי ולמנוע מטרד מהציבור בשל עצם קיומו של מבנה בלתי חוקי וזאת בנסיבות בהן לא ניתן להעמיד לדין את מבצע עבירת הבנייה בהתאם לעילות שמפורטות בסעיף זה. מדובר במקרים בהם לא ניתן למצוא את מבצע עבירת הבנייה, או לא ניתן למסור לו הזמנה לדין, או במידה שהוא נפטר או אינו בר-עונשין ועוד.
אבל, מאחר ובכל זאת מדובר בצעד דרסטי, החוק מתנה את הוצאת צו זה גם בהוכחת קיומו של אינטרס ציבורי שמצדיק את מתן הצו.
בהליך ע"פ 3490/97 אליהו יצחק נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כפר-סבא, ציין בית המשפט העליון מספר מקרים לדוגמא שבהם יכול להתקיים אינטרס ציבורי שמצדיק הוצאת צו זה. מדובר למשל במקרים בהם הותרת המבנה הבלתי חוקי על כנו בניגוד זועקת לאינטרס הציבורי שחוטא לא יצא נשכר, מקרים בהם הצו נדרש כדי למנוע את האנדרלמוסיה שיוצרת בנייה בלתי חוקית, או מקרים שבהם הצו נדרש כדי למנוע את המטרד שיוצרת בנייה בלתי חוקית.
בהליך רע"פ 6136/12 ימין בן זקן נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון שהאינטרס הציבורי בהקשר לבנייה בלתי חוקית הינו שירוש הבנייה הבלתי החוקית וכי יש לתת משקל נכבד גם לפגיעה באינטרס הציבורי אשר נובעת מעצם הותרתו על כנו של מבנה בלתי חוקי בהיקף משמעותי.
בהליך רע"פ 8992/15 אלסייד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אבו בסמה, נקבע כי הצורך במניעת כאוס תכנוני בשטח מהוה אינטרס ציבורי שמצדיק הוצאת צו זה.
להלן נוסח סעיף 239 לחוק
א) בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג) רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה:
- לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה.
- לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה.
- לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה.
- מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר-עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה.
- התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי סימן ו'.
ב) הוראות סעיף 226(ב) יחולו לגבי המצאת צו הריסה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
ג) צו הריסה לפי סעיף קטן (א) יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה ובלבד שחלפו 21 ימים לפחות ממועד המצאת הצו".
"עבודה אסורה" הינה בנייה או עבודה הטעונה היתר שנעשתה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר וזאת כאמור בסעיף 203 לחוק.
מיהו בית המשפט שמוסמך להוציא צו הריסה ללא הליך פלילי?
סעיף 239 לחוק מקנה את הסמכות להוצאת צו הריסה ללא הליך פלילי לבית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג) לחוק.
סעיף 234(ג)(2) לחוק קובע כי בית המשפט שמוסמך לדון בבקשה שהוגשה ללא הליך פלילי הינו בית המשפט המוסמך כמשמעותו בסעיף 228(ב) לחוק, בהתאם לגורם שמטעמו הגיש התובע את הבקשה.
סעיף 228(ב) לחוק קובע כי בית המשפט המוסמך לפי סעיף זה –
- לעניין צו שניתן על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש וועדה מחוזית או מתכנן מחוז – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין.
- לעניין צו שניתן על ידי יושב ראש וועדה מקומית, מהנדס וועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה – בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין ובאין בית משפט לעניינים מקומיים כאמור – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.
כיצד ניתן לבטל צו הריסה ללא הליך פלילי?
סעיף 240 לחוק קובע כי מי שרואה את עצמו נפגע ממתן צו הריסה לפי סעיף 239(א) לחוק ואשר לא היה צד לבקשה למתן צו כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג) וזאת בתוך 21 ימים מיום המצאת הצו כאמור בסעיף 226(ב), כפי שהוחל בסעיף 239(ב).
