חוק רישיון יצרן מזון

החוק מתייחס לנושא איכות המזון ובריאות הציבור במסגרת חיקוקים שונים[1]. הסקירה שלהלן מציגה רק את הוראות החוק הרלוונטיות לענייניינו:

[1] על-פי חוק, כל אדם המשווק מזון נדרש ל: (1) רשיון יצרן הניתן ממשרד הבריאות בכפוף לחוק הפיקוח על מוצרים ושירותים, תשי"ח – 1957. (2) רשיון עסק הניתן מהרשות המקומית בהתבסס על חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968. תוקף הרשיון הוא לשנה אחת וישנו הסכם בין הרשות המקומית ובין משרד הבריאות שלא נותנים רשיון יצרן ללא רשיון עסק ולהפך. [1] בכדי לקבל רשיון יצרן ורשיון עסק על ספק המזון לעמוד בתנאים שנקבעו בתקנות הבאות: (1) תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואתיים לעסקים לייצור מזון), התשל"ב – 1972: סעיף 1 לתקנות מגדיר "הסעדה" (catering) כ"מקום להכנת מזון לצורך הספקתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו ולמעט מפעל לייצור מזון ארוז מראש לשווק לצרכן". התקנות קובעות הוראות בדבר מבנה המקום, אוורור ותאורה בו, פסולת, אחסנת המזון ועיבודו, תחזוקה ועוד. סימן י' לתקנות מתייחס ספציפית לתנאים שחברת הסעדה אמורה לעמוד בהם בהקשר ל – הכנת מזון גולמי, אחסון מזון מוכן, טיפול במזון מוכן, חדר הקירור והובלת המזון [2].

(2) תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואתיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם), התשל"ב – 1971, מפרטות כיצד יש להוביל מוצרי מזון (ארגז קיבול נקי, אריזת המזון, הטמפרטורה הנדרשת ועוד).

3. אחריות ופיקוח משרדי הממשלה השונים הפיקוח על איכות המזון, באופן כללי, מתחלק בין מספר גורמים:

• משרד הבריאות – שירות המזון הארצי ויחידות בריאות הסביבה.
• משרד החקלאות – השירותים הוטרינריים ויחידת הפיקוח על מוצרים מהחי והצומח.
• משרד התעשייה והמסחר – מכון התקנים והמכון לבקרת איכות.
• משרד הפנים – הרשויות המקומיות.

הפיקוח על שירותי ההסעדה במוסדות החינוך מתחלק בין מספר גורמים – משרד הבריאות, משרד החינוך והרשויות המקומיות.

3.1 משרד הבריאות
שירות המזון מפקח על כל מפעלי המזון בארץ, לרבות מפעלי הסעדה, באופן שגרתי ובמשך כל השנה. הפיקוח מתבצע מספר פעמים בשנה בהתאם למצב המפעל (כלומר, במפעלים שבעבר נתגלו בהם ליקויים עורכים יותר ביקורות). הפיקוח על מפעלי הסעדה מתבצע ע"י אנשי מקצוע ולפי טופס "דו"ח מבדק למפעלי מזון – הסעדה". אנשי הפיקוח עוברים השתלמויות בפיקוח על המזון בכלל ועל עסקי הסעדה בפרט. השנה מתוכננים 40 שעות הדרכה בנושא הסעדה. לדברי ד"ר קזין, מנהל שרות המזון הארצי, אחריות הפיקוח על עסקי הסעדה המספקים ארוחות לבתי הספר, לגני הילדים ולכל מקום אחר היא בידי שירות המזון. לעומת זאת, אחריות הפיקוח על חלוקת המזון בבתי הספר ובגנים היא בידי העיריות והרשויות המקומיות, כאשר המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות מפקחת על עבודתן ("פיקוח על"). כמו-כן, כל התפרצות של הרעלת מזון בבתי-ספר ובגנים נבדקת ע"י האחות האפדימיולוגית של לשכות הבריאות המחוזיות/נפתיות. כחלק מהפיקוח והאכיפה, במקרה ומתגלים ליקויים, עומדים בפני שרות המזון מספר כלים להתמודד עם הנושא, כגון – הגשת תביעה משפטית, סגירת מפעלים, השמדת מזון שאינו למאכל אדם ודחיית בקשות לפתיחת עסקי הסעדה.

נכון לשנת 2001:

• דיווח על הרעלות מזון/מים ומחלות המועברות באמצעות מזון – בשנת 2001, בהשוואה לשנת 2000, דווח על עלייה קטנה של הרעלות מזון/מים. יחד עם זאת, דווח על ירידה משמעותית בזיהומים מחיידקים בגני הילדים (שנת 2000 היתה חריגה בקשר לזיהומים מחיידקים ובשנה האחרונה חזרו המספרים ל"ממוצע").
• לפי דיווח שרות המזון, היו כ – 300 מפעלי הסעדה (יש מפעלים הנפתחים ונזכרים כעבור פרק זמן קצר), כאשר מצב הרישוי בממוצע עמד על כ – 70%.
• עבירות מנהליות (הטלת קנס ללא צורך בבית משפט) – הוטלו קנסות על 27 מפעלי הסעדה (מתוכם 14 מפעלים ללא רשיון יצרן). מהות העבירות שבגינן הוטלו הקנסות כללה – ניהול עסק ללא רשיון יצרן, ייצור בתנאים תברואתיים בלתי נאותים, זיהום מיקרוביולוגי של המוצרים וגופים זרים במוצרים.
• תביעות משפטיות – הוגשו תביעות משפטיות נגד 23 מפעלים (מתוכם 13 ללא רשיון יצרן). מהות העבירות שבגינן הוגשו התביעות כללה – ניהול עסק ללא רשיון, ייצור בתנאים תברואתיים בלתי נאותים, זיהום מיקרוביולוגי גבוה במוצרים וזחלים במוצרים.
• סקר מזנונים במוסדות להשכלה גבוהה – בשנת 2000-2001 בוצעו סקרים במוסדות להשכלה גבוהה. הסקרים הצביעו על תנאי תברואה ירודים, על אי שמירה על טמפרטורה נאותה ועל אי שמירת הפרדה מוחלטת בין מזון גולמי לבין מזון מוכן לאכילה. בזמן הביקורת הושמד מזון שלא היה ראוי למאכל אדם. דרישות לתיקון המצב הועברו למזנונים.

יש לתת את הדעת על כך שנתונים אלו הינם כלליים ואינם נוגעים באופן ישיר לתחומי האכיפה והפיקוח במסגרת שירותי ההסעדה במוסדות החינוך.

לשם התמודדות עם הבעיה, ממליצים בשרות המזון הארצי שבכל בית-ספר וגן ילדים יוצב אחראי לאספקת מזון. תפקיד האחראי יהיה לבדוק את תוקף רשיון היצרן ולבצע בדיקת טמפרטורה של המזון לפני חלוקתו. השירות מצידו מוכן לעזור בהדרכת "אחראי ההסעדה".

3.2 משרד החינוך

משרד החינוך אינו אמון בפועל על פיקוח שרותי ההסעדה בבתי הספר, אולם בעקבות הישיבה הקודמת בנושא יצא חוזר מנכ"ל הקובע כי על מוסדות החינוך השונים להתקשר רק עם ספקים מורשים:

[1]חוזר המנכ"ל בנושא "תזונה וחינוך תזונתי בגן הילדים"[3] קובע בהקשר לשירותי הסעדה כי "בהתארגנות משותפת של ההורים והרשות המקומית תיעשה ההתקשרות רק עם ספק מורשה בעל רשיון יצרן ממשרד הבריאות, רשיון עסק מהרשות ותעודת כשרות מוסמכת. התקשרות זו תבטיח פיקוח על שירותי ההסעדה בכלל ועל עלות הארוחות ועל איכות המזון וטריותו בפרט".

[1] חוזר המנכ"ל בנושא "התזונה בבית הספר"[4] קובע כי "בית-ספר שיבחר להתקשר עם ספק מזון חייב לוודא כי הספק הוא בעל אישור רשיון עסק תקף מהרשות המקומית ורשיון יצרן תקף ממשרד הבריאות, וכן לקבל את המלצת הרופא הווטרינר הרשותי על תפקודו של הספק שנבחר".

[1] כגון – פקודת בריאות הציבור (מזון), התשמ"ג – 1983, חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 ועוד.
[2] עיקר הדרישות הן – הפרדה מוחלטת בין מזון גולמי ומזון מוכן, החזקת מזון חם בטמפרטורה מעל ^O C 70, החזקת מזון קר בטמפרטורה מתחת ל- ^O C5, חימום מזון קר עד ל – ^O C80 לפני האכילה, הובלת מזון חם בטמפרטורה שמעל ^O C70, הובלת מזון קר בטמפרטורה שמתחת ל- ^O C5 ועוד.
[3] חוזר מנכ"ל סא/5 (א), ו' טבת תשס"א, 01/01/01.
[4] חוזר מנכ"ל סא/1 (א), א' אלול תשס"א, 01/09/00.