זה קורה לאחרונה יותר ויותר בעקבות משבר הקורונה: אלפי ישראלים, שנקלעו למצב כלכלי קשה על רקע המשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה, נאלצים לחזור לגור עם ההורים, יחד עם האישה והילדים. כדי לפנות להם קצת מרחב, הם מפצלים לעיתים את הדירה, בונים תוספות, סוגרים מרפסות ו/אואו מסבים את המחסן למגורים.
פעמים רבות חלוקה ליחידות דיור של דירה אחת, או בניית תוספת בנייה או שימוש החורג מהיתר הבנייה, אינם חוקיים, ועלולים להוביל לסיוט הכי גדול של כל אדם שמבצע עבודות בנייה: להגיע הביתה, ולמצוא פתאום צו הריסה מודבק על הדלת. ביצוע הצו עלול להוריד לטמיון לא רק כספים רבים, אלא לגרום גם לעוגמת נפש עצומה, ולסיכון להטלת קנסות, כתבי אישום ועוד.
במידה וקיבלתם צו הריסה, אסור לכם להתמהמה. יש לכם חלון הזדמנויות של 72 שעות לפעול לפני שהצו יבוצע (אם תהיתם על חשבון מי – זה יהיה על חשבונכם). מהו צו הריסה, איך מתמודדים אתו, ומה צריך לעשות כשמקבלים אותו? על כך נבקש להרחיב בשורות הבאות.
הסיבות לקבלת צו הריסה
קיימות סיבות רבות לכך שהרשות המקומית או העירייה בתחום מגוריכם תחליט להוציא כנגד הבנייה, או השימוש צו הריסה. כך, למשל, תלונה של אחד השכנים הלשנהלמחלקת הפיקוח העירונית, סיור של פקח ממחלקת הבנייה, צילום של רחפן/ אווירי (תצו"ת) מטעם העירייה ועוד, יכולים לזהות חריגות בנייה והתוצאה תהיה צו הריסה מודבק על דלת ביתכם.
איך מוציאים צו הריסה, ומה התנאים להוצאתו?
צו הריסה מוצא ונחתם על ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ומודבק על קיר המבנה המיועד להריסה. יו"ר הוועדה חותם על הצו לאחר קבלת תצהיר של מהנדס הוועדה המקומית ובו מצוינים פרטי הבנייה/ השימוש, תוך ציון שמדובר בבנייה ללא היתר, או בחריגה מהיתר או בשימוש החורג מהיתר.
עוד יציין מהנדס הוועדה כי הקמת המבנה טרם הסתיימה או שהיא הסתיימה פחות מ-60 יום לפני מועד הגשת התצהיר, וכי המבנה לא מאוכלס או שאוכלס פחות מ-30 יום קודם לכן.
האם הוצאת צו הריסה היא בגדר סוף פסוק?
בהחלט לא. מי שקיבל את הצו צריך לפנות בדחיפות לבית המשפט על מנת לעכבו, לבקש לבטלו, או להגיע להסדר עם הרשות המקומית, או לנסות להגיע להסדר כלשהו עם מחלקת הפיקוח על הבנייה העירונית. קיימות לא מעט דרכים לפעול לביטול או לעיכוב של צו הריסה.
הצעד הראשון שצריך לעשות לאחר קבלת הצו
בשל לוח הזמנים הדוחק, הדבר הראשון שעליכם לעשות לאחר קבלת הצו הוא לפנות למומחה לנושאי תכנון ובנייה, שיודע להוציא היתרים וחוות דעת, ואשר לרשותו עומדים יועצים משפטיים היכולים לפעול בשמכם מול בית המשפט או כל גורם עירוני.
יצוין כיכדי לבטל את הצו או לעכבו יש להגיש בקשה לבית המשפט, ולתמוך אותה בחוות דעת של המומחה.
אותו מומחה יכול לבדוק, בין היתר, האם ניתן לקבל היתר לבנייה / שימוש, האם ניתן יהיה לבצע חלק מהעבודות בפטור לאור תקנות הבנייה המתירות בניה קלה בפטור, והמן ההקלות האפשריות בכל מקרה ומקרה.
מהן העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי?
נקודת המוצא היא שהצו הוצא כדין, ומי שמבקש לבטלו יצטרך להוכיח שקיימות סיבות טובות לביטולו. קיימות שתי עילות קלאסיות לביטול צו הריסה – או שהבנייה בוצעה "כדין" או שעבודות הבנייה הן עדיין לא בגדר "עובדה מוגמרת". בנוסף, רשאי בית המשפט לבטל את צו ההריסה, אם נפלו בו "פגמים חמורים", אך זאת רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.
מה הטעות הכי גדולה שיכול לעשות מי שמוצא נגדו צו הריסה?
הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות היא לפעול לבד ללא התייעצות עם מומחה. חלק מאותם אנשים שאינם מודעים לזכויותיהם "נופלים בפח,"ומסכימים למסור גרסה משלהם מול גורמי הפיקוח על הבנייה ובכך למעשה עוזרים לרשות המקומית להמשיך בהליכים ולהרוס לבסוף את הבנייה, תוך גרימת נזק לעצמם. נזק כזה יכול היה להיחסך מהם אילו פנו לגורמים מקצועיים.
האם משבר הקורונה יכול לסייע לי לעכב את הצו?
התשובה לכך היא בוודאי. שכן, בעקבות משבר הקורונה, הצהיר משרד המשפטים כי ינקוט במדיניות סבלנית יותר כלפי עבירות בנייה. לפחות ברמה ההצהרתית, המשרד טוען כי התייחסות לצווי ההריסה בתקופת המשבר תהיה סלחנית יותר, וניתן ל"נצל" זאת לטובת מי שזקוק לכך.
משמעות הדבר הינה כי ניתן לנצל את התקופה הזאת על מנת לעזור למי שבנה ללא היתר או פיצל דירה ללא היתר או השתמש שימוש חורג במבנה שאינו מתאים להיתר, באופן שיסייע לו להגיע להיתר או להימנע מהריסה מידית.
