התכנית מאפשרת לוועדה המקומית של תל-אביב-יפו לאשר בסמכותה תכניות בניין עיר אשר תואמת את תכנית המתאר העירונית. עוד תוחמת התכנית את גבולות שיקול הדעת של הועדה המקומית וקובעת הוראות שינחו את הכנתן של התכניות המפורטות. חשיבותה של התכנית היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה וכן היא תאשר את קיצור הליכי התכנון בעיר.
בין עיקרי התכנית:
- הוספת 120,000 יחידות דיור
- הקמת טיילת קירוי איילון
- הוספת שטחי תעסוקה באזורים הסמוכים להסעת המונים
- העתקת מבנה התחנה המרכזית החדשה
- ציר ירוק בין שד' רוטשילד לים
- איסור על בניית מגדלים במתחם העיר הלבנה
- שימור מבנים טמפלרים במתחם הקריה הצבאית
- חידוש כיכר אתרים
עיקרי הנושאים בהם עוסקת התכנית:
- יצירת מגוון פתרונות דיור ברחבי העיר לאוכלוסיות השונות המתגוררות בה
- ציפוף והגדלת היקפי הבניה באזורי המגורים והתעסוקה של העיר
- יצירת העדפה לתחבורה רב אמצעית ומקיימת, בדגש על תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ורכיבה על אופניים
- חיזוק האיכויות העירוניות של תל אביב-יפו ע"י הגדלת עירוב שימושי הקרקע והוספת רחובות מסחריים
- פיתוח מרחב ציבורי רציף ואיכותי- רשת של רחובות עירוניים, צירים ירוקים, שבילי אופניים ופיתוח של המשאבים הירוקים בעיר: חוף הים, הפארקים והגינות הציבוריות, שחלקן הוגדרו כאתרי טבע עירוני
- התחדשות עירונית על כל היבטיה, בדגש על פיתוח דרום העיר ומזרחה
- שמירה ופיתוח של מבני ציבור
- הגדרת אזורים לשימור, קביעת הנחיות עיצוב עירוני לבניה לגובה ולשימור מרקמים
- קביעת הנחיות סביבתיות לבניה ולפיתוח בעיר.
הרחבה: תכנית המתאר מתבססת על "חזון העיר", אותו אישרה מועצת העיר בשנת 2004, כחלק מהתכנית האסטרטגית לעיר ומאמצת את הקווים האסטרטגיים המרכזיים שנקבעו בו: שמירה וחיזוק מעמדה של העיר תל־אביב-יפו כמרכז כלכלי ותרבותי, קידום תל־אביב-יפו כעיר אטרקטיבית למגורים לכל הגילים, חיזוק ממשל עירוני עם הפנים לאזרח- מתייעל, משתף ומבוזר וכן פיתוח סביבה אטרקטיבית פתוחה להתחדשות ומשמרת את המורשת, משלבת בין הבנוי לפתוח, פועלת לצמצום מטרדי סביבה ומקדמת מערכת תחבורה רב-אמצעית. תכנית המתאר קובעת הוראות והנחיות להכנתן של תכניות מתאר מקומיות חלקיות ותכניות מפורטות חדשות ומציגה את היקף האוכלוסייה הצפוי ואת יעדי המועסקים לשנת היעד של התכנית- 2025. התכנית קובעת את אופן הפיתוח הפיזי בעיר: אילו אזורים בעיר ייעודו למגורים, לתעסוקה, למסחר, לשימושים ציבוריים או ליעודי קרקע אחרים; אילו מקומות ראוי לשמור ואילו מקומות ראוי לפתח; מהן ההוראות וההנחיות בהיבטים תחבורתיים, סביבתיים והיבטים רבים נוספים בעלי השפעה על הפיתוח הפיזי של העיר. זאת ועוד, אישור התכנית יאפשר את מימוש ההסמכה מכוח תיקון 76 ותיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, על פיה יינתנו סמכויות לוועדה המקומית לאשר תכניות מפורטות התואמות את תכנית המתאר הכוללנית.
התכנית קודמה החל משנת 2008 על ידי מינהל ההנדסה, בהובלת היחידה לתכנון אסטרטגי ואגף תכנון העיר. לאחר חתימת ראש העירייה נדרשת חתימת יו"ר הועדה המחוזית דלית זילבר. ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, שחתם ביום א', 18.12.16, על חוברת התכנית וברך על אישורה הסופי:
"היום הוא יום חג לעיר תל אביב-יפו. עירנו היא כמעט בת 108 שנים, אך עד היום לא הייתה לה תכנית מתאר סטטוטורית מאושרת.
תכנית המתאר, שעליה חתמתי היום, היא תוצר של תהליך עבודה ארוך ויסודי שקיימנו במשך כמעט עשור. תהליך שנועד לבנות תכנית התומכת ככל הניתן בהמשך התפתחותה של העיר ותיתן מענה לאתגרים העומדים בפניה כמרכז המטרופולין הגדול במדינה. התכנית מכפילה את היצע הדיור, תוך שמירת האיכויות האורבניות הייחודיות של תל אביב-יפו כדוגמת עירוב שימושים ומרחב ציבורי מזמין והרחבתם מעבר למרכז העיר, גם לדרומה ולצפונה. התכנית מעניקה וודאות ושקיפות תכנונית, באמצעותה יוכלו התושבים להתוודע לאופן השפעתה על חייהם. עם אישורה יוענקו לוועדה המקומית סמכויות הנמצאות כיום בידי הועדה המחוזית. הדבר יאפשר את קיצור וייעול הליכי התכנון. תכנית המתאר היא העבודה התכנונית הגדולה והמקיפה ביותר שנעשתה מאז תכנית גדס המפורסמת אשר הוכנה לפני כ-90 שנה ועד היום משמשת מודל לאיכויות אורבניות ומשפיעה לטובה על חייהם של תושבי העיר והמבקרים בה. אנו מאמינים כי בדומה לתכנית גדס, גם תכנית המתאר עוד תשפיע לטובה ותשפר את איכות חיים בתל אביב-יפו בעתיד". דורון ספיר, סגן ראש העירייה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה: "אישורה של תכנית המתאר הוא יום העצמאות התכנוני של העיר תל אביב יפו. התכנית קובעת את סדר היום התכנוני של העיר לטווח הארוך, שומרת על מרכזיותה ונותנת וודאות תכנונית לתושבי העיר וליזמים". הכנת התוכנית לוותה מראשיתה בתהליך שיתוף ציבור אשר כלל מפגשים רבים עם משתתפים מגוונים וכן סדנאות הפתוחות לתושבים באזורי העיר השונים. יותר מ-1,700 תושבים, נציגי ארגונים סביבתיים וחברתיים, נציגי ארגונים מקצועיים מתחום התכנון, הבניה והכלכלה ומומחים מקצועיים בתחומים שונים לקחו חלק בתהליך שיתוף הציבור בתכנית המתאר עד כה.
