תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000 1
פרק א': פרשנות
1. הגדרות
בתקנות אלה –
"בעל מקצוע" – בעל מקצוע לפי סעיף 6ג לחוק כפי שקבע שר הפנים או שקבעו השרים בתקנות כהגדרתם בסעיף 6ג, בהסכמת שר הפנים;
"בעל מקצוע מוסמך" – מי ששר הפנים הסמיכו לענין סעיף 6ב לחוק, והוא אחד מאלה:
(1) מהנדס רשוי כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 4 (להלן – חוק המהנדסים), הרשום במדור הנדסה אזרחית, ואדריכל רשוי כמשמעותו בחוק המהנדסים הרשום במדור לארכיטקטורה;
(2) במבנה פשוט, כהגדרתו בתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רשוי ויחוד פעולות), התשכ"ז-1967 5 (להלן – תקנות ייחוד פעולות):
(א) מהנדס או אדריכל רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור להנדסה אזרחית או ארכיטקטורה;
(ב) הנדסאי כמשמעותו בתוספת הראשונה לתקנות ייחוד פעולות;
"היתר זמני" – היתר לעסוק בעסק טעון רישוי, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, שיינתן לפני מתן רישיון;
"הצו" – צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995 6;
"חוות דעת מקדמית" – חוות דעת הניתנת מאת רשות הרישוי או נותן האישור, בתחום סמכותם, בדבר התאמת עסק מוצע לדרישות החוק והתקנות ובדבר תנאים מוקדמים שיש לקיים לפני שיינתן אישור, רישיון או היתר זמני לעסק, הכל כאמור בסעיף 6ה לחוק;
"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 7;
"מפה מצבית", "תכנית עסק", "תרשים סביבה" – כמשמעותם בפרק ה', ולגבי מפעל ביטחוני – כמשמעותם בפרק ו';
"מפעל ביטחוני" – כמשמעותו בסעיף 29א בחוק;
"נותן אישור" – שר מן המנויים בסעיף 1(ב) לחוק לענין עסק, שקביעתו כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו או עם מי שהוא הסמיכו לפי סעיף 6(א) לחוק, ולענין מפעל ביטחוני -אחד מנציגי השרים המנויים בסעיף 29ב(א) לחוק, לענין עסק שקביעתו כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו;
"פונה" – אדם המבקש חוות דעת מקדמית;
"רישיון" – רישיון לצמיתות, רישיון תקופתי, רישיון זמני;
"רישיון זמני" – רישיון לעסוק בעסק טעון רישוי שרשות הרישוי קבעה לו תקופת תוקף שונה כאמור בתקנות 22 ו-23;
"רישיון לצמיתות" – רישיון לעסק טעון רישוי שהוא בתוקף מן המועד שנקבע בו וכל עוד לא ביטלה אותו רשות הרישוי;
"רישיון תקופתי" – רישיון לעסוק בעסק טעון רישוי שהוא בתוקף לתקופות כמפורט בתוספת הראשונה.
פרק ב': חוות דעת מקדמית
2. בקשה לחוות דעת מקדמיות
(א) בקשת פונה לחוות דעת מקדמית (להלן – בקשת חוות דעת) תוגש לרשות הרישוי או לנותן האישור לפי טופס 1 שבתוספת השניה ותיחתם בידי הפונה.
(ב) לבקשת חוות דעת, כשהיא נושאת חותמת על תשלום אגרה, יצורפו המסמכים המפורטים להלן, חתומים בידי בעל מקצוע מוסמך, זולת אם פטרו רשות הרישוי או נותן האישור את הפונה, לענין בקשה מסוימת או סוג מסוים של בקשות, מהגשת מסמך כאמור, שאינו דרוש לדעתם, למתן חוות הדעת המקדמית:
(1) תרשים סביבה;
(2) מפה מצבית;
(3) תכנית עסק.
(ג) רשות הרישוי או נותן האישור רשאים לדרוש מפונה לצרף מסמכים נוספים הדרושים להם לצורך חוות הדעת, אם ראו צורך בכך.
(ד) קיבלו רשות הרישוי או נותן אישור בקשת חוות דעת, יתנו על כך אישור בכתב לפונה על גבי הבקשה שלפי טופס 1 האמור.
3. חוות דעת מקדמית
(א) בתוך 30 ימים מקבלת בקשת חוות דעת לפי תקנה 2, יתנו רשות הרישוי או נותן האישור חוות דעת מקדמית.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים רשות הרישוי או נותן האישור, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, להאריך את המועד למתן תשובה לפונה, ובלבד שמשך הארכה לא יעלה על 60 ימים מיום קבלת בקשת חוות הדעת; הארכה נוספת של פרק הזמן האמור תינתן רק במקרים מיוחדים ובאישור בכתב של מי שהסמיכו לכך השר המופקד על המשרד שנותן האישור נמנה עמו.
פרק ג': בקשה לרישיון או להיתר זמני
4. בקשה להיתר זמני ורישיון
(א) בקשה לרישיון עסק או להיתר זמני (להלן – בקשת רישיון או בקשה) תוגש לרשות הרישוי לפי טופס 2 שבתוספת השניה ותיחתם בידי המבקש.
(ב) לבקשת רישיון כשהיא נושאת חותמת על תשלום אגרה, יצורפו המסמכים המנויים להלן, ב-5 עותקים, לאחר שנחתמו בידי בעל מקצוע מוסמך:
(1) תרשים סביבה;
(2) מפה מצבית;
(3) תכנית עסק.
(ג) רשות הרישוי רשאית לדרוש מספר עותקים שונה של המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א).
(ד) היתה בידי מבקש בקשת רישיון חוות דעת מקדמית לענין אותו עסק, רשאי הוא לצרף לבקשת רישיון חוות דעת מאת בעל מקצוע לענין התאמת הבקשה לתנאי חוות הדעת המקדמית.
5. אישור על הגשת בקשה
(א) קיבלה רשות רישוי בקשה, תיתן על כך אישור בכתב למגיש הבקשה לפי טופס 3 שבתוספת השניה; באישור כאמור יצוינו תיאור העסק ומספרו הסידורי כמפורט בצו.
(ב) רשות הרישוי רשאית שלא לקבל בקשה ולא ליתן אישור על קבלתה אם לא נכללו בה כל הנתונים הדרושים ולא צורפו כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה (להלן -בקשה חסרה); רשות הרישוי תנמק את סיבת אי קבלת הבקשה.
6. העברת הבקשה לנותני האישור
(א) קיבלה רשות הרישוי בקשה והחליטה שלא לדחותה, תעבירה בתוך 21 ימים מיום אישור הגשת הבקשה, בצירוף המסמכים שצורפו לה, לנותן האישור ותבקש את אישורו למתן רישיון עסק או היתר זמני; בקשה כאמור תוגש לנותן אישור לפי טופס 4 שבתוספת השניה; נותן האישור רשאי לבקש מרשות הרישוי כי לענין בקשה מסוימת או סוג מסוים של בקשות, לא יועברו אליו מסמכים שצורפו לבקשה שאין הוא זקוק להם למתן אישור.
(ב) החליטה רשות הרישוי שלא להעביר את הבקשה לנותני האישור משום שהיא דוחה אותה או משום שטרם סיימה את בדיקתה במועד האמור בתקנת משנה (א), תודיע על כך בכתב בתוך 21 ימים למבקש הבקשה, תוך פירוט הנימוקים, ובכל מקרה תעביר רשות הרישוי את הבקשה או תחליט על דחייתה בתוך 45 ימים מיום קבלתה.
(ג) נמנה העסק נושא הבקשה עם העסקים שנקבעו בצו כטעוני רישוי בלא אישור, כאמור בסעיף 2(ב) בו, פטורה רשות הרישוי מלהעביר את הבקשה לנותן האישור, אך תודיע לו על הגשתה, במועדים שנקבעו בתקנות משנה (א) ו-(ב).
(ד) היה מתן הרישיון או ההיתר הזמני טעון בדיקה של גורמים נוספים על נותני אישור, כגון איגוד ערים לכבאות או איגוד ערים לאיכות הסביבה, כדי להבטיח בעסק מטרה מהמטרות הקבועות בסעיף 1(א) לחוק, תעביר רשות הרישוי את הבקשה, בצירוף המסמכים שצורפו לה, לפי טופס 4 האמור לגורם הנוסף. העברת בקשה של מפעל ביטחוני תיעשה לפי הנחיות נציג שר הביטחון ביחידה לרישוי מפעלים ביטחונים כמשמעותה בסעיף 29ב לחוק.
7. תשובת נותני האישור
(א) בתוך 30 ימים מיום שקיבל בקשה מרשות הרישוי כאמור בתקנה 6(א) יודיע נותן האישור לרשות הרישוי על –
(1) מתן אישור לרישיון והתנאים שיש להתנותם ברישיון או על סירוב לתת אישור; הודעת סירוב תלווה בנימוקים מפורטים בכתב;
(2) מתן אישור להיתר זמני והתנאים שיש להתנותם בהיתר, לרבות המועד לביצוע תנאים כאמור, או על סירוב למתן היתר זמני כאמור; הודעת סירוב תלווה בנימוקים מפורטים בכתב;
(3) תנאים מוקדמים שעל המבקש למלא לשם קבלת אישור למתן היתר זמני או רישיון.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי נותן האישור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן תשובה לרשות הרישוי, ובלבד שמשך ההארכה לא יעלה על 60 ימים מיום שקיבל את הבקשה; הארכה נוספת של פרק הזמן האמור תינתן רק במקרים מיוחדים ובאישור בכתב של מי שהסמיכו לכך השר המופקד על המשרד שנותן האישור נמנה עמו, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לא יעלה על 90 ימים מיום שקיבל את הבקשה; אושרה הארכה כאמור, ייתן נותן האישור הודעה בכתב על כך לרשות הרישוי.
(ג) לא השיב נותן האישור במועד הקבוע בתקנת משנה (א) ולא הודיע על הארכה כאמור בתקנת משנה (ב), או חלף משך ההארכה כאמור ונותן האישור טרם השיב, יראו אותו כמי שנתן אישור להיתר זמני; רשות הרישוי תודיע לנותן האישור על כך שהמועד הקבוע בתקנת משנה (א) חלף.
(ד) צירף מבקש לבקשתי חוות דעת מקדמית שהתקבלה כאמור בתקנה 3 וחוות דעת מאת בעל מקצוע כאמור בתקנה 4(ד) לפיה עומד העסק בתנאי חוות הדעת המקדמית, ייתן נותן האישור אישור לרישיון או היתר זמני בתוך פרק זמן שלא יעלה על 30 ימים, זולת אם החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש להתנות את מתן הרישיון או ההיתר הזמני בתנאים נוספים, או שחוות דעת בעל המקצוע לא הניחה את דעתו מטעמים שיפרט; במקרה זה יחולו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב).
(ה) הודיע המבקש בכתב לנותן האישור כי מולאו התנאים המוקדמים לשם קבלת אישור, למתן היתר זמני או רישיון, יודיע נותן האישור לרשות הרישוי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, על החלטתו כאמור בתקנת משנה (א).
8. החלטת רשות הרישוי בבקשה
(א) היה מתן רישיון עסק או היתר זמני טעון אישורו של נותן אישור, תחליט רשות הרישוי בבקשה בתוך 7 ימים מקבלת תשובותיהם של כל נותני האישור כאמור בתקנה 7(א), (ב) ו-(ד), ותעשה אחת מאלה לפי הענין:
(1) תיתן למבקש היתר זמני ובו פירוט תנאיו ומועד ביצועם;
(2) תיתן למבקש רישיון עסק ובו פירוט תנאיו ומועד ביצועם;
(3) תודיע למבקש על תנאים מוקדמים שעליו למלא לקבלת היתר זמני או רישיון;
(4) תודיע למבקש על סירוב לתת רישיון או היתר זמני ותמסור לו את הנימוקים לסירוב.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא השיב נותן האישור כאמור בתקנה 7(ג) או (ד), תפעל רשות הרישוי כלהלן:
(1) תיתן למבקש היתר זמני ובו פירוט תנאיו ומועד ביצועם, ובלבד שחלפו 7 ימים ממתן ההודעה כאמור בתקנה 7(ג) לנותן האישור; העתק מההיתר הזמני תשלח לנותן האישור;
(2) תודיע למבקש על סירוב לתת היתר זמני או רישיון ותמסור לו את הנימוקים לסירוב.
(ג) לא היה מתן הרישיון או ההיתר הזמני טעון אישור של נותן אישור, תחליט רשות הרישוי בבקשה בתוך 45 ימים מיום אישור הגשת הבקשה ותפעל לפי אחת מהחלופות המנויות בתקנת משנה (א).
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאית רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן החלטתה בבקשה, ובלבד שמשך הארכה לא יעלה על 60 ימים מיום אישור הגשת הבקשה.
(ה) הודיע המבקש בכתב לרשות הרישוי כי מולאו התנאים המוקדמים שקבעה לפי תקנת משנה (א)(3), תודיע רשות הרישוי למבקש בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה על החלטתה כאמור בתקנת משנה (א).
(ו) רשות הרישוי לא תיתן רישיון לעסק הטעון אישורו של נותן אישור אלא לאחר שנותן האישור נתן אישור לרישיון ובהתאם לתנאיו; רשות הרישוי תחליט בדבר מתן היתר זמני לעסק טעון אישורו של נותן אישור רק לאחר שנותן האישור נתן אישור לרישיון או להיתר זמני ובהתאם לתנאיו, או בנסיבות המפורטות בתקנת משנה (ב). אין באמור כדי לפגוע בסמכות רשות הרישוי לסרב לתת רישיון או היתר זמני, או לקבוע תנאים מוקדמים או תנאים ברישיון או בהיתר זמני נוסף על תנאים שקבע נותן אישור.
(ז) היה מתן רישיון עסק או היתר זמני טעון אישורו של נותן אישור, תודיע רשות הרישוי לנותן האישור על החלטתה בבקשה.
פרק ד': רישיון והיתר זמני
9. היתר זמני
(א) היתר זמני תיתן רשות הרישוי לפי טופס 5 שבתוספת השניה.
(ב) להיתר הזמני יצורפו תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית העסק שאישרה רשות הרישוי, המהווים חלק בלתי נפרד מההיתר הזמני; לא ייעשו כל שינויים במסמכים האמורים או בעסק בלא אישור רשות הרישוי.
(ג) ההיתר הזמני יפקע אם נעשו שינויים בעסק בהשוואה למסמכים האמורים בתקנת משנה (ב).
(א) רישיון עסק תיתן רשות הרישוי לפי טופס 6 שבתוספת השניה.
(ב) לרישיון העסק יצורפו תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית העסק שאישרה רשות הרישוי, המהווים חלק בלתי נפרד מרישיון העסק; לא ייעשו כל שינויים במסמכים האמורים או בעסק בלא אישור רשות הרישוי.
(ג) רישיון העסק יפקע אם נעשו שינויים בעסק בהשוואה למסמכים האמורים בתקנת משנה (ב).
(ד) לא יהיה תוקף לרישיון שחודש כל עוד לא הוחזרה לרשות הרישוי הצהרת בעל העסק לפי הספח בטופס 6 האמור; תוקף רישיון שחודש יפקע אם ניתנה הצהרה כוזבת.
11. תנאי נוסף ברישיון ובהיתר זמני
(א) רשות הרישוי רשאית להוסיף תנאים לרישיון עסק או להיתר זמני, ותודיע לבעל העסק על הוספת התנאי ועל מועד כניסתם לתוקף כאמור בסעיף 7 לחוק.
(ב) נותן אישור רשאי להוסיף תנאי לרישיון או להיתר זמני ולקבוע את מועד כניסתו לתוקף כאמור בסעיף 7 לחוק, וכן רשאי הוא להוסיף תנאים כאמור לעסק שאינו טעון אישורו כאמור בסעיף 6א לחוק. הוסיף נותן האישור תנאי כאמור, יעביר הודעה עליו לרשות הרישוי, וזו תודיע לבעל העסק על הוספת התנאי ומועד כניסתו לתוקף, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה מנותן האישור.
(ג) רשות הרישוי תעביר העתק של ההודעה לבעל העסק כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לנותן האישור.
פרק ה': תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק
12. תרשים סביבה
(א) תרשים סביבה ייערך בקנה מידה 1:2,500 או בקנה מידה אחר, לפי דרישת רשות הרישוי או נותן אישור, אם נחוץ כך בנסיבות הענין.
(ב) בתרשים סביבה יצוינו –
(1) הגוש והחלקה שבהם מצוי העסק אשר יודגשו בקו עבה, בציון מספרם כמופיע בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 8;
(2) מספרי החלקות שבסביבת החלקה שבה מצוי העסק עד מרחק של 500 מטרים מגבול החלקה שבה מצוי העסק;
(3) הדרכים והרחובות הגובלים עם החלקה שבה מצוי העסק ושמותיהם.
13. מפה מצבית
(א) מפה מצבית תיערך בקנה מידה של 1:250 או בקנה מידה אחר, לפי דרישת רשות הרישוי או נותן אישור, אם, לדעתם, נחוץ כך בנסיבות הענין.
(ב) במפה המצבית יצוינו –
(1) שטח הקרקע שבו ינוהל העסק וגבולותיו, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו; גבולות העסק יסומנו בקו עבה;
(2) מיקומו של העסק בתוך הבנין שבו הוא מצוי ומיקום הבנין בתוך החלקה שבו הוא מצוי;
(3) קווי צנרת לאספקת מים וביוב, לרבות צינורות ניקוז ובורות רקב או ספיגה;
(4) מיתקנים לסילוק אשפה;
(5) מכלי גז, דלק או חומרים מסוכנים אחרים הקשורים לעסק ותסומן הצנרת להובלתם;
(6) מערכות לכיבוי אש;
(7) חדרים ושטחים המשרתים את העסק שאינם צמודים לו כגון מחסן ושירותים;
(8) מקומות החניה המשרתים את העסק, לרבות מקום לחניה תפעולית כהגדרתו בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983 9, לצורכי השימוש בעסק.
14. תבנית עסק
(א) תכנית העסק תכלול תכנית תנוחה, שני חתכים וטבלה כמפורט להלן; תכנית העסק תיערך בקנה מידה של 1:100 זולת אם דרשה רשות הרישוי, בנסיבות מיוחדות, את עריכתה בקנה מידה אחר.
(ב) בתכנית התנוחה יפורטו כל אלה:
(1) החלוקה הפנימית של המקרקעין שבהם מצוי העסק ושימושי כל חלק;
(2) מיתקני סניטציה שיהיו בעסק, כגון אסלות וכיורים;
(3) מידות שטחי העסק השונים ומידות סך כל שטחי העסק;
(4) פתחי העסק וחלונותיו ומידותיהם, לרבות פתחי חירום ודרכי גישה לנכים לפי חוק התכנון והבניה;
(5) מערכת הביוב, לרבות מערכות לטיהור שפכים או להפרדת שומן וכיוצא באלה, אם ישנן;
(6) מיתקני אוורור המשרתים את העסק, לרבות מערכת מיזוג אוויר, קולטי עשן, ריח או מזהמים אחרים, אף אם הותקנו מחוץ לקירותיו החיצוניים של העסק או על גג המבנה; רשות הרישוי ונותן אישור רשאים לדרוש נתונים טכניים על מערכות כאמור;
(7) מיתקנים לאצירת אשפה ופינויה;
(8) ארובות;
(9) מערכות וציוד כיבוי אש;
(10) מיתקני ניטור וסידורים אקוסטיים, אם ישנם;
(11) המערכות המוצעות לשרברבות, לסילוק שפכים, וכיוצא באלה, וכל חלקי המבנה המיועדים להריסה, כשהם מסומנים בצבעים המקובלים כאמור בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 10.
(12) מיקום שני חתכים אנכים ניצבים זה לזה, כאמור בתקנת משנה (ג).
(ג) שני חתכים כמפורט להלן:
(1) חתך אנכי דרך כל חדרי השירות וחדרי העסק, המראה את גובהם של חדרי העסק ודרך אוורורם;
(2) חתך נוסף הניצב לחתך כאמור בפסקה (1) המראה את גובהם של חדרי העסק ודרך אוורורם.
(ד) בטבלה יהיה פירוט שטחי העסק במטרים רבועים, לפי שימושיהם השונים והקומה שבה הם מצויים, וכן סיכום שטח העסק הכולל במטרים רבועים.
15. פרטים נוספים
(א) נוסף על הפרטים המנויים בתקנות 12 עד 14 רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לדרוש בכתב ממבקש, הגשת פרטים נוספים שייכללו בתרשים סביבה, במפה מצבית או בתכנית עסק, אם ראו צורך בכך.
(ב) רשות הרישוי או נותני האישור רשאים לדרוש ממגיש בקשה כי לתכנית עסק יצורפו חוות דעת של בעל מקצוע בענין מסוים או מסמכים נוספים הנוגעים לעסק, אם ראו צורך בכך לשם בדיקת הבקשה.
פרק ו': תרשום סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק במפעל ביטחוני
16. תרשים סביבה
(א) תרשים סביבה לגבי מפעל ביטחוני ייערך בקנה מידה אחר מן הקבוע בפרק ה', לפי דרישת רשות הרישוי כאמור בסעיף 29ג לחוק (בפרק זה – רשות הרישוי) אם, לדעתה, נחוץ כך בנסיבות הענין.
(ב) בתרשים סביבה יצוינו –
(1) הגוש והחלקה שבהם מצוי העסק אשר יודגשו בקו עבה, בציון מספרם כמופיע בפנקסי המקרקעין לפיחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 11;
(2) מספרי החלקות שבסביבת החלקה שבה מצוי העסק עד מרחק של 500 מטרים מגבול החלקה שבה מצוי העסק;
(3) הדרכים והרחובות הציבוריים הגובלים עם החלקה שבה מצוי העסק ושמותיהם.
17. מפה מצבית
(א) מפה מצבית תיערך בקנה מידה של 1:250 או בקנה מידה אחר, לפי דרישת רשות הרישוי, אם נחוץ כך בנסיבות הענין.
(ב) במפה המצבית יצוינו –
(1) שטח הקרקע שבו ינוהל העסק וגבולותיו;
(2) מיקומו של העסק בתוך השטח שבו הוא מצוי ומיקום הבנינים של העסק בתוך השטח שבו הוא מצוי;
(3) קווי צנרת לאספקת מים וביוב, לרבות צינורות ניקוז ובורות רקב או ספיגה;
(4) מיתקנים לסילוק אשפה;
(5) מכלי גז, דלק או חומרים מסוכנים אחרים הקשורים לעסק והצנרת להובלתם כפוף להנחיות נציג שר הביטחון ביחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים (להלן – היחידה);
(6) מערכות לכיבוי אש;
(7) מקומות החניה המשרתים את העסק, לרבות מקום לחניה תפעולית כהגדרתו בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983, לצורכי השימוש בעסק.
18. תכנית עסק
(א) תכנית העסק שתכלול תכנית תנוחה כמפורט להלן, תיערך בקנה מידה של 1:100 זולת אם דרשה רשות הרישוי, בנסיבות מיוחדות, את עריכתה בקנה מידה אחר.
(ב) בתכנית התנוחה יפורטו כל אלה:
(1) מיתקני סניטציה שיהיו בעסק;
(2) מערכת הביוב, לרבות מערכות לטיהור שפכים או להפרדת שומן וכיוצא באלה, אם ישנן;
(3) מיתקני אוורור המשרתים את העסק, לרבות מערכת מיזוג אוויר, קולטי עשן, ריח או מזהמים אחרים, אף אם הותקנו מחוץ לקירותיו החיצוניים של העסק או על גג המבנה; רשות הרישוי ונותן אישור ביחידה רשאים לדרוש נתונים טכניים על מערכות כאמור;
(4) מיתקנים לאצירת אשפה ופינויה;
(5) ארובות;
(6) מערכות וציוד כיבוי אש;
(7) מיתקני ניטור.
(א) נוסף על הפרטים המנויים בתקנות 16 עד 18 רשאים רשות הרישוי או נותן אישור לדרוש ממבקש, הגשת פרטים נוספים שייכללו בתרשים הסביבה, במפה מצבית או בתכנית עסק, אם ראו צורך בכך, בהתאם להנחיות נציג שר הביטחון ביחידה.
(ב) רשות הרישוי או נותן אישור רשאים לדרוש ממגיש בקשה כי לתכנית עסק יצורפו חוות דעת של בעל מקצוע בענין מסוים או מסמכים נוספים הנוגעים לעסק, אם ראו צורך בכך לשם בדיקת הבקשה; חוות דעת או מסמכים כאמור יימסרו בהתאם להנחיות נציג שר הביטחון ביחידה.
פרק ז': תוקף רישיון והיתר זמני
20. רישיון לצמיתות
תוקף רישיון לעסק מן העסקים המפורטים בצו, למעט העסקים המפורטים בתוספת הראשונה, יהיה לצמיתות.
21. רישיון תקופתי
(א) תוקף רישיון לעסק מן העסקים המפורטים בתוספת הראשונה יהיה לשנה אחת, לשלוש שנים או לחמש שנים, כקבוע בטורים ג' עד ה' בתוספת האמורה.
(ב) תוקף רישיון תקופתי לשנה אחת יסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שלאחר השנה שבה ניתן; תוקף רישיון תקופתי לשלוש שנים יסתיים ב-31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה ניתן; תוקף רישיון תקופתי לחמש שנים יסתיים ב-31 בדצמבר של השנה החמישית שלאחר השנה שבה ניתן.
22. רישיון זמני
רשות הרישוי רשאית לקבוע את סיום תקופת הרישיון במועד מוקדם מזה הקבוע בתקנות 20 ו- 21, ובלבד שתקופת הרישיון לא תפחת משנה אחת.
23. רישיון שהוא זמני מטבעו
לעסק שהוא זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף קצרה משנה.
24. תוקף היתר זמני
(א) תוקף היתר זמני הוא לתקופה שקבעה בו רשות הרישוי ובלבד שלא תעלה על שנה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), היתר זמני יפקע, עוד לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו תנאיו במועד שנקבע.
(ג) עד 30 ימים לפני תום תקופת תוקף של ההיתר הזמני תודיע רשות הרישוי לנותן האישור על מועד תום תקופת ההיתר הזמני, וכן תבקש באותו המועד את אישורו של נותן האישור להארכת תוקף ההיתר הזמני או למתן רישיון עסק והתנאים לרישיון או להיתר הזמני, לפי הענין.
(ד) נותן האישור יעביר את תגובתו בתוך 15 ימים מקבלת בקשת רשות הרישוי.
(ה) עד 15 ימים לפני תום תקופת תוקף של ההיתר הזמני תחליט רשות הרישוי ותעשה אחת מאלה לפי הענין:
(1) תודיע למבקש, בהסכמת נותני האישור, על הארכת תוקף ההיתר הזמני, ובלבד שמשך תקופת ההיתר הזמני לא תעלה על שנה אחת; לא השיב נותן האישור בתוך 15 ימים מיום בקשת רשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (ג), יראו את נותן האישור כאילו נתן הסכמתו להארכת תקופת ההיתר הזמני. העתק ההודעה על הארכת תוקף ההיתר הזמני תשלח לנותן האישור;
(2) תיתן למבקש, בהסכמת נותני האישור, רישיון עסק ותקבע את תנאי הרישיון;
(3) תודיע למבקש על סירוב לתת רישיון ותמסור לו את הנימוקים לסירוב.
(ו) תוקפו של היתר זמני יפוג במועד שנקבע בו ובהתאם לתנאיו.
(ז) רשות הרישוי, בהסכמת נותני האישור, רשאית ליתן לעסק רישיון לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר הזמני, אם ראתה שהתקיימו התנאים לכך.
(ח) היה מתן רישיון עסק או היתר זמני טעון אישורו של נותן אישור, תודיע רשות הרישוי לנותן האישור על החלטתה.
25. תוקף רישיון והיתר זמני כשניתן היתר לשימוש חורג
לא תיתן רשות הרישוי רישיון או היתר זמני לתקופה ארוכה מתקופת תוקפו של היתר לשימוש חורג, כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, שניתן לעסק.
פרק ח': חידוש רישיון
26. הודעה לנותן האישור על תום תוקפו של רישיון תקופתי ורישיון זמני
עד 90 ימים לפני תום תקופת תוקפו של רישיון תקופתי או רישיון זמני, תודיע על כך רשות הרישוי לנותן האישור.
27. תשובת נותן האישור
(א) נותן האישור יודיע לרשות הרישוי בתוך 60 ימים מיום שקיבל את ההודעה כאמור בתקנה 26 על אחד מאלה:
(1) מתן אישור לחידוש של הרישיון ועל התנאים שיש לקבוע ברישיון;
(2) סירובו לאשר את חידוש הרישיון ואת הנימוקים לסירוב;
(3) התנאים המוקדמים שעל בעל העסק למלא לקבלת אישורו למתן רישיון או היתר זמני.
(ב) לא השיב נותן האישור בתוך המועד הקבוע בתקנת משנה (א), יראו אותו כמי שנתן אישור להיתר זמני; רשות הרישוי תודיע לנותן האישור על כך שהמועד הקבוע בתקנת משנה (א) חלף.
28. הודעה לבעל רישיון תקופתי ורישיון זמני
(א) לא יאוחר מ-14 ימים מהמועד הקבוע לתום תקופת תוקפו של רישיון תקופתי או רישיון זמני, תעשה רשות הרישוי אחת מאלה לפי הענין:
(1) תיתן לבעל העסק רישיון ותקבע את תנאי הרישיון;
(2) תודיע לבעל הרישיון על סירוב לתת רישיון ואת הנימוקים לסירוב;
(3) תיתן לבעל העסק היתר זמני ובו פירוט תנאיו ומועד ביצועם;
(4) תודיע לבעל העסק על תנאים מוקדמים שעליו למלא לקבלת היתר זמני או רישיון.
(ב) לא הודיעה רשות הרישוי על החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), יראו את בעל העסק כמי שיש לו היתר זמני כל עוד לא פעלה רשות הרישוי כאמור בתקנת משנה (א), ובכל מקרה לתקופה שלא תעלה על שנה מתום תקופת תוקף הרישיון.
(ג) רשות הרישוי לא תיתן רישיון לעסק הטעון אישורו של נותן אישור אלא לאחר שנותן האישור נתן אישור לרישיון ובהתאם לתנאיו. רשות הרישוי תחליט בדבר מתן היתר זמני לעסק טעון אישורו של נותן אישור רק לאחר שנותן האישור נתן אישור לרישיון או להיתר זמני ובהתאם לתנאיו, או בנסיבות המפורטות בתקנה 27(ב); אין באמור כדי לפגוע בסמכות רשות הרישוי לסרב לתת רישיון או היתר זמני, או לקבוע תנאים מוקדמים או תנאים ברישיון או היתר זמני נוסף על תנאים שקבע נותן אישור.
29. חידוש רישיון תקופתי ורישיון זמני
(א) החליטה רשות הרישוי לתת לבעל העסק רישיון כאמור בתקנה 28(א)(1) תיתן לו רישיון עסק לפי טופס 6 שבתוספת השניה.
(ב) לרישיון העסק החדש יצרף בעל העסק את כל המסמכים שהיו מצורפים לרישיון העסק שתם תוקפו, והם יהוו חלק בלתי נפרד מרישיון העסק, אלא אם כן קבעה רשות הרישוי אחרת.
(ג) לא יהיה תוקף לרישיון כל עוד לא ניתנה הצהרת בעל העסק לרשות הרישוי בספח שלפי טופס 6 האמור וכל עוד לא שולמה בעדו אגרה.
(ד) לא יהיה תוקף לרישיון אם ניתנה הצהרה כוזבת.
(ה) היה מתן רישיון עסק או היתר זמני טעון אישורו של נותן אישור תודיע רשות הרישוי לנותן האישור על החלטתה בבקשה.
פרק ט': שינוי בעלות
30. שינוי בעלות
(א) עסק בעל רישיון מן המפורטים בצו, טעון רישיון חדש עם שינוי של הבעלות; בתקנת משנה זו –
"שינוי בעלות" – כל שינוי בזהות הבעלים הרשומים ברישיון העסק, לרבות הוספת בעל או גריעתו וכן העברת שליטה בתאגיד כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 12;
"בעל" – בין יחיד ובין תאגיד.
(ב) בקשה לרישיון חדש תוגש כאמור בתקנה 4, ויחולו עליה כל הוראות תקנות אלה הנוגעות לבקשה, כפוף לאמור בתקנה 31.
31. המסמכים המצורפים בעקבות שינוי בעלות
היה בעסק שינוי בעלות, יהיה בעל העסק החדש פטור מהגשת המסמכים המפורטים בתקנה 4(א) אם יצרף את אלה:
(1) העתק הרישיון הקודם;
(2) הצהרה בחתימת ידו שלפיה –
(א) לא חלו בעסק שינויים מאז הוצא הרישיון הקודם, מן הרשום ברישיון הקודם והמסמכים המצורפים לו, לרבות בסוג העסק, במבניו, בשטחו ובמיקומו;
(ב) בעסק מתקיימים תנאי הרישיון הקודם.
(א) הגיש בעל העסק החדש בקשה לרישיון או להיתר זמני לעסק הטעון רישיון על פי אותו מספר סידורי בצו שעליו ניתן הרישיון הקודם, יראו אותו, כל עוד לא ניתנה החלטת רשות הרישוי לפי תקנה 8, כבעל היתר זמני לתקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום שינוי הבעלות.
(ב) צירף בעל העסק החדש לבקשה לרישיון או להיתר זמני את המסמכים כמפורט בתקנה 31, יראו אותו כבעל היתר זמני, כל עוד לא נתנה החלטת רשות הרישוי לפי תקנה 8, לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שינוי הבעלות.
(ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו, במקרה שתוקף הרישיון הקודם פקע מסיבה שאינה נובעת משינוי הבעלות בלבד.
33. שינוי בעלות במקרה פטירה
היה שינוי בעלות בעסק, עקב פטירה של בעל העסק, והעברתו לידי בן זוגו, הוריו או צאצאיו של הנפטר, יראו את תוקף הרישיון הקודם, על אף האמור בתקנה 30, כנמשך עד היום שבו היה פג תוקפו אלמלא נפטר בעל העסק, או בתום שנה מיום הפטירה, לפי המוקדם.
פרק י': אגרות
34. אגרת רישיון או היתר זמני
(א) בעד בקשה לרישיון עסק או היתר זמני תשולם לרשות הרישוי אגרה של 246 שקלים חדשים, בגין כל עסק טעון רישוי לפי המפורט בצו.
(ב) בעד חידוש רישיון תשולם לרשות הרישוי אגרה בסך 246 שקלים חדשים.
(ג) נגבתה אגרה בעד בקשה לרישיון עסק או היתר זמני, לא תיגבה אגרה נוספת בעד מתן הרישיון או ההיתר הזמני.
(ד) לא יהיה תוקף לרישיון או היתר זמני אם לא שולמה אגרה בעד הבקשה לרישיון או היתר זמני או חידוש הרישיון או ההיתר הזמני.
35. העתק רישיון והיתר זמני
(א) אבד רישיון או היתר זמני, הושחת או טושטש, תיתן רשות הרישוי העתק ממנו לאחר ששוכנעה שהרישיון או ההיתר הזמני המקוריים אבדו, הושחתו או טושטשו; העתק רישיון או ההיתר זמני כאמור יהיה תקף רק לאחר ששולמה אגרה בעדו, ונחתמה ההצהרה המתחייבת בחידוש רישיון, שבספח של טופס הרישיון.
(ב) בעד העתק רישיון או היתר זמני, תשולם מחצית האגרה המשולמת בעד רישיון או היתר זמני, לפי הענין.
36. אגרת חוות דעת מקדמית
(א) בעד בקשה לחוות דעת מקדמית תשולם אגרה בסך 246 שקלים חדשים.
(ב) אגרה כאמור תשולם לרשות הרישוי או לאוצר המדינה, לפי הענין, כמפורט בסעיף 31(א) לחוק.
37. הצמדה למדד
(א) בתקנה זו, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) סכומי האגרה המפורטים בתקנות 34 ו-36 ישתנו כמפורט להלן:
(1) ב-1 באפריל של כל שנה – לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש פברואר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש אוגוסט שקדם לו;
(2) ב-1 באוקטובר של כל שנה – לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש אוגוסט של אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש פברואר שקדם לו.
(ג) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
פרק י"א: הוראות כלליות
38. שינויים בעסק
ניתן רישיון או היתר זמני לעסק ולאחר מכן חלו שינויים מהרשום ברישיון העסק או ההיתר הזמני והמסמכים המצורפים לו לגבי סוג העסק, לרבות מבניו, שטחו, הבעלות בו מיקומו ובסוג העיסוק, לא יהיה תוקף לרישיון או להיתר הזמני.
39. מסירת הודעה
מסירת הודעה בדבר ביטול רישיון והיתר זמני, הוספת תנאי לרישיון והיתר זמני, או סירוב להאריך תוקפו של רישיון תקופתי, יישלחו בדואר רשום לפי המען לקבלת הודעות רשות הרישוי, שמסר מגיש הבקשה, ואם לא חזרו, יראו כאילו קיבלם הנמען; מסירת הודעה אישית לבעל העסק או נציגו או הדבקת ההודעה על גבי דלת הכניסה לעסק, יראו גם כן כמסירה לענין זה.
40. פקיעת רישיון ישן
עם הוצאת רישיון חדש לעסק, פוקע תוקף היתר זמני או רישיון קודם.
41. הצגת רישיון עסק או היתר זמני
רישיון עסק או היתר זמני יוצגו בעסק במקום נראה לעין.
42. ביטול
בטלות –
(א) תקנות רישוי עסקים, 1929 13;
(ב) תקנות רישוי עסקים (טופס רישיון), התשל"ה-1974 14;
(ג) תקנות רישוי עסקים (תקופת תוקפם של רשיונות, חידושם ואגרות), התשל"ה-1974 15.
43. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
44. הוראת מעבר
הוגשה בקשה לרישיון לפני יום התחילה, רשאית רשות הרישוי לתת גם היתר זמני, ומנין הימים הקבועים בתקנות אלה, ייעשה מיום התחילה.
(תקנות 20 ,1 ו-21(א))
[תיקון: תשס"ב, תשס"ו]
תקופת תוקף רישיון תקופתו
א. ב.ג.ד.ה.
מספרתיאור העסק שנה אחת שלושחמש
סידורי בצו שנים
——————————————————————————–
1.1בית מרקחת +
1.2חומרים ותכשירים קוסמטיים, תמרוקים –
א. ייצורם +
ב. אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום +
1.3חומרים ותכשירים רפואיים, לרבות חומרי גלם,
אבזרים ומכשירים רפואיים וכל חומר או פריט
הנלווה לשימוש בהם :
א. ייצורם +
ב. אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום +
ג. מכירתם או חלוקתם +
1.4טיפולים לא רפואיים בנוף האדם –
א. טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור +
ב. מספרה+
ג. כתובות קעקע – מקום לעשייתן +
ד. סאונה+
ה. מכון עיסוי למעט במרפאות ובתי חולים +
1.5א. מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות
וביולוגיות למעט בדיקות בדגימות
שמקורן בבני אדם ; בדיקות ללא הרס.+
ב. מעבדה לבדיקת דגימות בעלי חיים ומוצרים מן החי +
1.6מעבדה רפואית – מעבדה לבדיקות בדגימות שמקורן
בבני אדם+
3.7תכשיטים ותרכיבים לשימוש וטרינרי –
א. ייצורם +
ב. אחסונם +
ג. מכירתם או חלוקתם (למעט בתי מרקחת)+
4.1ביצים –
א. ריכוזן ;מיונן ואחסונן+
ב. עיבודן +
4.2בית אוכל – מקום להכנת מזון לצריכה במקום או
מחוצה לו, למעט עסק כמפורט בפריט 4.6 -א. מסעדה, בית קפה +
ב. בית אוכל אחר +
ג. הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום
הכנתו, למעט הסעדה כמשמעותה בפריט 4.6+
4.3
בית קירור –
א. לבשר, דגים, עופות ביצים ומוצריהם +
ב. למזון אחר ומרכיביו +
4.4בשר, עופות, דגים, בעלי חיים ימיים או חלקיהם –
א. איסופם +
ב. פירוקם +
ג. עיבודם +
ד. אריזתם +
ה. אחסונם +
ו. גירומם +
4.5חלב גולמי –
א. תחנת איסוף +
ב. הובלתו +
4.6מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם –
ה. הסעדה (קייטרינג) – כהגדרתה בתקנות
רישוי עסקים (תנאים תברואתיים לעסקים
לייצור מזון), התשל"ב-1977 +
4.7מזון – מכירתו
ג. אטליז – מכירת בשר, עופות או
דגים שאינם קפואים+
4.8 משקאות משכרים –
הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה +
5.2מי שתייה – מיתקן להפקתם וטיפול בהם+
5.3שפכים –
א. אחסונם +
ב. עיבודם, טיהורם +
ג. הובלתם +
6.8קניון
א. ניהולו +
ב. עסק המצוי בקניון למעט עסק המצוי
בקניון טעון רישוי לפי סעיף קטן א +
6.9רוכלות
א. רוכלות מזון+
ב. רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי
פריט אחת בתוספת זו +
ג. רוכלות אחרת+
7.1אירוח ולינה –
א. בית מלון, פנסיון, אכסניה
וכיוצא באלה+
ב. השכרת חדרים על בסיס יומי
או שבועי כשמספר החדרים עולה
על שלושה +
ג. בית אבות +
ד. השכרת חדרים על בסיס חודשי המלווה
במתן שירותים נלווים לשוכרים, כשמספר
החדרים המיועדים להשכרה עולה על ארבעה.+
7.4מים – נופש
א. בריכת שחיה+
א. בריכת שחיה +
ב. פארק מים, מגלשות מים +
ג. ג'אקוזי+
ד. מקווה+
ה. בית מרחץ, מרחצאות+
7.6משחקים (כהגדרתם בסעיף 2ב (ב) לחוק) –
מקום לעריכתם+
7.7עינוג ציבורי –
א. מקום לעריכת מופעים וירידים +
א1. מקום לעריכת מופעים וירידים
שיש בו בעלי חיים+
ב. קולנוע, תאטרון +
ג. קרקס +
ד. אצטדיון, אולם ספורט למעט אולם
במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד +
ה. אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי
תרבות בידור וספורט תחת כיפת השמים+
ו. דיסקוטק+
ז. יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע+
ח. כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי+
7.8קייטנה, מחנה נוער +
7.9שמחות ואירועים –
א. אולם שמחות +
ב. גני אירועים+
7.9.1שעשועים –
א. מתקני שעשועים+
ב. לונה פארק+
8.3הובלה
א. כספים, יהלומים, תכשיטים,
ניירות ערך, ודברי ערך אחרים. +
ב. הובלה אחרת +
8.6כלי רכב –
ב. חניון ששטחו מעל 500 מ"ר+
ה. חניון ששטחו קטן מ- 500 מ"ר,
אם הכניסה אליו מותנית בתשלום +
9.1 כלי נשק ותחמושת –
א. מכירתם, תיקונם, אחסנתם +
ב. מטווח ירי+
10.11חומרי נפץ כהגדרתם בחוק חומרי נפץ
התשי"ד-1954, מוצרים המכילים
חומרי נפץ, זיקוקין די-נור –
א. ייצורם +
ב. מכירתם, אחסנתם +
תוספת שניה
[הערת מערכת תקדין: הטפסים בתוספת השניה לתקנה לא נכללו במהדורה האלקטרונית]
כ"ו באלול התש"ס (27 באוגוסט 2000)
(חמ 3-2880)
חיים רמון
שר הפנים
רישוי עסקים חובות וזכויות
זקוקים למידע ופרטים על חוק רישוי עסקים? ריכזנו עבורכם את עיקרי החוק
חוק רישוי עסקים כולל 6 מטרות : הבטחת האיכות הנאותה של הסביבה, מניעת סכנות לשלום הציבור, בטיחות של הנמצאים במקום העסק ומניעת סכנת הידבקות ומחלות בעלי חיים, הבטחת בריאות הציבור, הבטחת קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשרותיי הכבאות .
חוק רישוי עסקים - הודעה לציבור
- בין מטרותיו של חוק רישוי עסקים, לשמור על בריאות הציבור, על בטחונו, בטיחות ואיכות החיים של התושבים .
- משרד הפנים פרסם צו שבו מפורטים סוגי העסקים טעוני הרישוי (כדוגמת עסקי מזון, מפעלים, בתי מלאכה, מקומות עינוג ציבורי וכיוצא בזה).
- הקניה בעסק בעל רישיון מבטיחה כי בעסק נעשו הסידורים המתאימים ובין השאר סידורי כיבוי אש , בטיחות המבנים, קיום תנאי תברואה מתאימים, מניעת מטרדים לסביבה וכיוצא בזה .
- החוק מחייב הצגת רישיון העסק במקום בולט בעסק, עם כניסתך לעסק בקש כי יציגו לפניך רישיון העסק .
- מידע על החוק, הצו ותקנותיו ניתן לקבל במשרדי הרישוי של הרשות המקומית, אשר מופקדת על הוצאת רישיון העסק ולאכיפת חוק רישוי עסקים .
חוק רישוי עסקים - הודעה לבעלי עסקים
- בין מטרותיו של חוק רישוי עסקים לשמור על בריאות הציבור, על בטחונו, בטיחותו ואיכות החיים של התושבים.
- משרד הפנים פירסם צו שבו מפורטים סוגי העסקים טעוני הרישוי (כדוגמאת עיסקי מזון, מפעלים, בתי מלאכה, מקומות עינוג ציבורי וכיוצא בזה).
- אין לנהל עסק טעון רישוי ללא רישיון עסק מטעם הרשות המקומית.
- ניהול עסק ללא רשיון מהווה עבירה פלילית על פי החוק והעוסק בכך צפוי לצוי סגירה, קנסות גבוהים ואף למאסר.
- מידע מוקדם – בטרם ההתקשרות להקמת העסק יש להפנות לרשות המקומית – ליחידה לרישוי עסקים ולברר באם העסק טעון רישוי ומהם התנאים לקבלת הרשיון והנחיות לאופן הגשת הבקשה.
- בקשה לרשיון – לבקשה יש לצרף תוכניות עסק ונספחים על פי הנחיות הרשות.
- קבלת רשיון – קבלת הרשיון מותנה באישורם של מספר נותני אישור (משרדי ממשלה וגורמים מקומיים) וביצוע דרישותיהם במהירות יקצר את הליך הרישוי.
- הצגת רשיון – החוק מחייב את בעל העסק להציג הרשיון במקום בולט בעסק.
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה - 1995
מימוש מטרות החוק נעשה באמצעות צו רישוי עסקים
תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות) התשס"א-2000
חידוש רשיון עסק הינו באחריות רשות הרישוי (הרשות המקומית) עד 90 יום לפני תום תקופת תוקפו של רשיון תקופתי / זמני תודיע על כך רשות הרישוי לנותן האישור.
לא יאוחר מ 14 יום ממועד הקבוע לתום תקופת הרשיון תודיע רשות הרישוי לבעלי העסק על חידוש הרשיון או דחייתו, ואז יתבקש בעל העסק לחתום על הצהרה ולשלם אגרה.
תמצית פסקי דין ברישוי עסקים
תקציר פסקי דין הינו אוגדן המכיל 300 תקצירים של הפסיקות האחרונות בתחום רישוי עסקים בין השנים 2000-2005.
אוגדן זה נועד במיוחד לשימושן של הרשויות המקומיות.
התקצירים סודרו לפי נושא / סדר מתן פסקי דין / שם תובע / שם נתבע / עיר.
חוברת מידע בנושא רישוי עסקים
חוברת הסברה זו באה להעניק לך מידע על חוק רישוי עסקים ולסייע לך בכל הנוגע לחובותיך וזכויותיך לגבי קיום עסקך.
בחוברת נכללים הנושאים הבאים :
- מהו רישיון לניהול עסק ?
- אלו עסקים טעונים רישוי ?
- הגורמים המאשרים רישוי עסק
- תנאים לקבלת רישיון עסק
- סוגי רישיונות עסק
- תהליך הרישוי
- הנפקת רישיון עסק / היתר זמני
הדרכה לנבחרי ציבור - ועדת רישוי עסקים
החוברת מציגה את עיקרי חוק רישוי עסקים, הליך הוצאת רשיון עסק ואת תפקידי הועדה בתחום חשוב זה, כולל המשמעויות לאיכות החיים של התושב.
רישיון עסק
רישיון עסק בא להבטיח כי נעשו כל האמצעים והסידורים המתאימים להפעלתו התקינה של העסק עפ"י מטרות החוק לטובת הציבור הרחב ובעל העסק, להלן מידע נוסף על החוק והליכי הרישוי:
חוק רישוי עסקים הוא אחד החוקים החשובים ביותר עבור אזרחי המדינה . יחד עם חוק התכנון והבנייה הוא בעל השפעה רבה על איכות חייהם של התושבים ברשויות המקומית .
מטרות חוק רישוי עסקים , התשכ "ח 1968,כפי שהוגדרו בסעיף 1 לחוק הן :
- הבטחת איכות נאותה של הסביבה לרבות מניעת מפגעים ומטרדים. השר הממונה – השר להגנת הסביבה .
- מניעת סכנות לשלום הציבור ואבטחה מפני שוד והתפרצות. השר הממונה – השר לביטחון פנים .
- בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו. השר הממונה – שר התמ ת .
- מניעת מחלות שמקורן בבעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה , דשנים או בתרופות . השר הממונה – שר החקלאות .
- הבטחת תנאי תברואה נאותים. השר הממונה – שר הבריאות .
- קיום הדינים הנוגעים לתכנון , לבנייה ולכבאות. אחריות מוניציפאלית – שר הפנים.
מערכת של תקנות רישוי עסקים וחוקי עזר עירוניים באה להבטיח קיומן של המטרות הנ "ל .
חשוב לציין שהחוק אינו חל על כל בית עסק , אלא רק על העסקים המפורטים בצו שפרסם שר הפנים ברשומות והוא כולל
עשר קבוצות עסקים החייבות ברישיון כתנאי להפעלתם
כיצד משיגים רשיון עסק? ריכזנו עבורכם את המידע בתרשים זרימה ברור
תוכן עניינים
1. תמצית
- חוק רישוי עסקים נחקק ב-1968 במטרה להגן על שלום הציבור ועל בריאותו. במהלך השנים היתוספו לחוק תיקונים ומטרות, ובהם שמירה על איכות הסביבה.[1]
התקנות הכלליות ליישום חוק רישוי עסקים תוקנו בשנת 2000, אך בתחום הכבאות עדיין אין תקנות אחידות לרישוי עסקים. - נתוני השנים האחרונות מלמדים שכ-30% מהעסקים בארץ, מן העסקים החייבים ברשיון עסק על-פי החוק, פועלים ללא רשיון עסק. שיעור העסקים העובדים ללא רשיון גבוה יחסית בפריפריה ובמגזר הערבי, ונמוך יחסית בערים הגדולות. [2]
- חוק רישוי עסקים יוצר מלכוד: עסק חייב רשיון כדי לפעול, אולם יש להפעיל את העסק כדי לקבל רשיון. החוק מאפשר לרשויות להציב תנאים חדשים לחידוש רשיון העסק, והן אינן נדרשות להתחשב בזמן ובעלות שיש להשקיע כדי לעמוד בהם. עם השנים נוספו לחוק רישוי עסקים הסדרי חקיקה שיוצרים עומס רב של תנאים שבעל עסק צריך לעמוד בהם כדי לקבל רשיון.[3]
- בהליך הרישוי עצמו יש גורמים שעשויים להביא לידי עיכוב ממושך, למשל קבלת אישור שנתון באחריותם של שני גורמים שונים. פעמים הדרישות המוצבות כתנאי למתן רשיון מטילות על העסק עומס בלתי נסבל, למשל התקנת מערכת מתזים לכיבוי אש שעולה כסף רב.[4]
- פעמים מתעכבים הליכי הרישוי בשל טיפול לקוי ברשות המקומית: הרשות אינה מעבירה את הבקשות לרישוי לגורמים המאשרים ואינה טורחת לעקוב אחר בקשות שהליך הטיפול בהן לא הסתיים.[5]
- בחוק רישוי עסקים לא נקבעו כלי אכיפה מינהליים שיאפשרו לרשויות לסגור עסקים מייד אם הם פועלים ללא רשיון. הרשויות יכולות לאכוף את החוק רק על-ידי פנייה לבית-משפט, אולם הליכים משפטיים עשויים להימשך זמן רב, והדבר מונע אכיפה יעילה. כמו כן, החוק אינו מבחין בין סעיפים ברשיון העסק, וכך אמצעי האכיפה היחיד שהרשויות יכולות להפעיל הוא סגירת עסק, גם אם הוא אינו עומד בתנאי אחד בלבד מתנאי הרשיון.[6]
- ברשויות המקומיות יש תת-אכיפה בשני תחומים: הן אינן נוקטות פעולות יזומות לאכוף את הוראות חוק רישוי עסקים בתחומן; הן אינן פועלות כאשר הן צריכות ליישם צווי בית-משפט בדבר סגירת עסקים שפועלים ללא רשיון, או ליישם צווי הריסה לעסקים ששוכנים במבנים שלא קיבלו אישור מן הוועדה לתכנון ובנייה.[7]
- בשנים האחרונות ננקטים ברשות המבצעת צעדים לצמצום מספר העסקים הפועלים ללא רשיון. מן הצעדים אפשר להזכיר את מינוי ועדת-הבר לבחינת נושא רישוי העסקים, הקמת הוועדה הבין-משרדית לרישוי עסקים והמאמץ להשלים את תקנות כיבוי אש לעסקים.
- מטרת מסמך זה היא לסקור את המצב הקיים בתחום רישוי העסקים בארץ, להציג את הבעיות המרכזיות בתחום ולהצביע על הדרכים השונות שרשויות השלטון נוקטות על-מנת לשפר את המצב.
2. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968
- סעיף 1/א בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק), קובע כי "שר הפנים רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם…".[8]
- מטרות החוק הן בין השאר הבטחת שלום הציבור ובטיחות הנמצאים בעסק, שמירה על איכות הסביבה ושמירה על בריאות הציבור. כדי להשיג מטרות אלו החוק מסמיך את משרדי הממשלה לתקן תקנות ולהתנות תנאים למתן רשיון עסק. לדוגמה: עסק שמוכר מזון צריך להבטיח את איכותו ואת טריותו לפי כללים שקובע משרד הבריאות. כל משרד ממשלה מקיים מנגנון בקרה כדי להבטיח שהעסקים שהוא אחראי לפיקוח עליהם יעמדו בתנאי הרשיון. החוק מאפשר לעסקים לקבל היתר זמני לפרק זמן של שנה עד שיקבלו רשיון קבוע, משום שהליך הרישוי נמשך זמן רב.[9]
- הרשות המקומית מוגדרת "רשות הרישוי", והיא מוסמכת על-פי החוק לתת היתר זמני ורשיון עסק. מתן רשיון כפוף לאישור של הרשות הרלוונטית, כלומר, אחד ממשרדי הממשלה שתנאי רשיון העסק נתונים בסמכותו. הרשות או המשרד שנותנים את האישור הם "נותני האישור".[10]
2.1 תקנות
- עד שנת 2000 לא היו תקנות אחידות הקובעות כיצד להוציא רשיון עסק.[11]
- התקנות תוקנו בשנת 2000 כדי להסדיר את תחום רישוי העסקים, והן קובעות את התנאים שבעל עסק צריך לעמוד בהם כדי לקבל רשיון להפעלתו. התקנות קובעות את תוקף הרשיון של העסק: שנה, שלוש שנים, חמש שנים או לצמיתות. יש לציין כי גם רשיון לצמיתות חייב בעדכון כאשר נעשה שינוי בעסק, ואפשר לבטל רשיון כזה אם נעשים בעסק שינויים שבגינם הוא אינו עומד בתנאי הרשיון.[12]
- בתי עסק שצריכים אישור של משרד הבריאות מקבלים רשיון לתקופה קצובה. חידוש הרשיון תלוי באישור של פקחי המשרד על סמך תוצאותיהן של הבדיקות התקופתיות שהם עורכים. במשרד לאיכות הסביבה אין תקנות ספציפיות לכל דרישה ודרישה בתנאי הרשיון אלא קווים מנחים, כלומר, מצוין באילו דרישות עסק צריך לעמוד כדי לקבל רשיון. קווים מנחים אלו אחידים בכל הארץ. מותר לחרוג מהם במקרים מיוחדים, על-פי שיקול דעתם של אנשי המקצוע במשרד.[13]
3. הליך הרישוי
- הליך הרישוי נועד להבטיח עמידה בדרישות שהגורמים המאשרים מציבים לעסק. בעל עסק אינו עומד לבדו מול גורמים אלו, אלא הרשות המקומית, בתפקידה כרשות הרישוי, מתווכת בינו לבינם. לפיכך, הליך הרישוי כולו נעשה באמצעות הרשות המקומית.[14]
כמה שלבים בהליך הרישוי:- כל אדם המבקש לפתוח עסק צריך תחילה להגיש לרשות הרישוי (הרשות המקומית) בקשה לרשיון. בעל עסק שמגיש בקשה לרשיון צריך לשלם אגרה ולצרף מסמכים אחדים:[15]
תרשים סביבה שמציג את הגוש והחלקה שבהם העסק שוכן, את החלקות שנמצאות ברדיוס של 500 מטר מהעסק וכן את הדרכים המובילות לעסק.
מפה מצבית שבה יצוינו מקומו המדויק של העסק בבניין שבו הוא שוכן, מתקני סילוק האשפה, צנרת הגז, מערכות לכיבוי אש ומקומות חניה.
תוכנית עסק, שהיא תוכנית אדריכלית המציגה, בין השאר, את החלוקה הפנימית של הבניין שבו העסק שוכן, את שטח העסק ומערכות סניטציה וביוב.
התקנות מטילות על רשות הרישוי את החובה להעביר את הבקשה לגורמים המאשרים. אם הרשות מחליטה לפסול את בקשת הרשיון על הסף, היא חייבת לנמק את החלטתה בכתב.[16] - הבקשה והמסמכים הנלווים לה נבחנים ברשות הרישוי, והמבקש מקבל אישור כתוב אם בקשתו התקבלה.
- הרשות מעבירה את פרטי הבקשה לגורמים המאשרים על-פי סוג עסק. כמו כן, הרשות בודקת את התאמת הבקשה לחוקי התכנון והבנייה באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הוועדה בודקת את תוכניות המבנה של העסק, וכן בודקת אם הוא תואם את השימוש שמיועד למבנה בתוכנית בניין העיר.
רשות הרישוי רשאית לדחות את הבקשה על הסף ולא להעביר אותה לנותני האישור, אך אם היא עושה כן היא חייבת לנמק את הסירוב בכתב. מכל מקום, הרשות חייבת להחליט להעביר את הבקשה או לדחותה בתוך 45 ימים מיום קבלתה. - הרשות מרכזת את תשובותיהם של כלל הגורמים, ומחליטה אם לאשר את הבקשה או לא. אם היא אינה מאשרת אותה, עליה לנמק את הסירוב בכתב. הרשות גם יכולה להתנות את מתן האישור בביצוע תיקונים בעסק, לפי דרישות הגורמים המאשרים.
- הרשיון מונפק.
- כל אדם המבקש לפתוח עסק צריך תחילה להגיש לרשות הרישוי (הרשות המקומית) בקשה לרשיון. בעל עסק שמגיש בקשה לרשיון צריך לשלם אגרה ולצרף מסמכים אחדים:[15]
4. המצב ברשויות המקומיות
- האגף לביקורת ברשויות המקומיות פרסם בשנת 2004 דוח על רישוי עסקים ברשויות המקומיות – עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. בדוח מופיעה גם השוואה למצב בשנים 2000 ו-2002. הדוח אינו מסתפק בסקירת המצב הקיים, אלא ממליץ על דרכים לשפרו.
הדוח מציג את הנתונים לשנת 2004 על סמך מידע שהתקבל מהרשויות המקומיות.[18]
נתונים מסכמיםשנת 2004 שנת 2002 שנת 2000 מספר העסקים החייבים רישוי מספר העסקים ללא רשיון שיעור העסקים ללא רשיון מספר העסקים החייבים רישוי מספר העסקים ללא רשיון שיעור העסקים ללא רשיון מספר העסקים החייבים רישוי מספר העסקים ללא רשיון שיעור העסקים ללא רשיון סה"כ 113,173 39,144 35% 109,647 33,941 31% 111,926 38,329 34% חלוקה לפי סוג הרשות המקומיתסוג הרשות המקומית מספר העסקים החייבים רישוי עסקים שפועלים ללא רשיון שיעור העסקים הפועלים ללא רשיון בכלל העסקים החייבים רישוי עיריות 91,385 27,774 30.39% מועצות מקומיות 10,657 5,300 49.73% מועצות אזוריות 11,131 6,070 54.53% סה"כ 113,173 39,144 34.58% נתונים נוספים:- בין השנים 2000 ו-2004 לא ירד שיעור העסקים שפועלים ללא רשיון, ואף היתה עלייה במספרם המוחלט.
- בשנת 2004 פעלו ב-266 רשויות 39,144 עסקים ללא רשיון, שהם 35% מכלל העסקים הטעונים רישוי.
- במועצות האזוריות כ-55% מהעסקים פעלו ללא רשיון, במועצות המקומיות – כ-50% ובעיריות – כ-30%.
- רוב העסקים הפועלים ללא רשיון הם בתחום המזון (כ-38%); אחריהם – בתעשייה (כ-19%) ובמסחר (כ-13%). בתחום השמירה והאבטחה שיעור העסקים הפועלים ללא רשיון הוא הנמוך ביותר – כ-0.4%.
- הסיבות העיקריות לדחיית בקשה לרשיון הן אי-מתן אישור מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה (11,264 עסקים, שהם כ-29% מהעסקים הפועלים ללא רשיון) ואי-מתן אישור כיבוי אש (7,631 עסקים, שהם כ-19.5% מהעסקים הפועלים ללא רשיון). סיבה שכיחה נוספת היא אי-מתן אישור ממשרד הבריאות (11% מהעסקים הפועלים ללא רשיון).
- בתחום המזון, שבו הקבוצה הגדולה ביותר של עסקים שפועלים ללא רשיון, הסיבה הנפוצה להעדר רשיון היא אי-מתן אישור ממשרד הבריאות. מן המשרד נמסר כי "תפקידו של משרד הבריאות אינו לאשר כל בקשה המוגשת אליו, אלא רק אלה של עסקים העומדים בסטנדרטים הנחוצים". [19]
5. בעיות בהליך הרישוי
5.1 בעיות שנובעות מהחוק ומהתקנות
- חוק רישוי עסקים יוצר מלכוד: עסק חייב ברשיון כדי להתחיל לפעול, אולם אי-אפשר לתת רשיון לעסק שאינו פועל. לדוגמה, משרד הבריאות צריך לבדוק את הטיפול במזון כדי לתת לעסק אישור, אולם עסק יחזיק מזון רק כאשר יתחיל לעבוד; בחניון של בית-מלון צריך לבדוק את שיעור הזיהום במשך שבועיים של פעילות כדי לוודא שהוא עומד בתקנים, והפעלת החניון מחייבת את הפעלת בית-המלון [20] להלכה, אפשר לבקש חוות דעת מקדמית שבה מפורטות הפעולות שיש לעשות כדי לעמוד בתנאי הרשיון.[21] למעשה, הגשת בקשה לחוות דעת מקדמית זהה להגשת בקשה לרשיון עסק, ולכן בעלי עסקים נמנעים מלהגישה. בעיריית תל-אביב למשל התקבלה בחמש השנים האחרונות בקשה אחת כזאת מתוך כ-10,000 בקשות לרישוי עסקים. כדי לפתור את הבעיה רשות הרישוי מאפשרת לעסק להתחיל לפעול לפני שנסתיימו הליכי הרישוי, מתוך הבנה שהם יושלמו בתוך חודשים אחדים.[22]
- חוק רישוי עסקים קשור בקשר הדוק לחוקי התכנון והבנייה, משום שכל עסק שחייב ברשיון זקוק לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. התוצאה היא שחוק רישוי עסקים משמש מעין שוט לאכיפת חוקי התכנון והבנייה, משום שעסק שאינו עומד בהוראות חוק התכנון והבנייה אינו יכול לקבל רשיון.[23]
- בתחום כיבוי אש עדיין אין תקנות מסודרות, ובשל כך המדיניות נקבעת על-פי שיקול דעתם של דרגי הביניים. השאלה אם עסק יחויב בהתקנת מערכת גלאים אוטומטיים, למשל, נתונה לשיקול דעתו של מפקד שירותי הכבאות המקומי. גם החלטתו אינה סופית, משום שבעל העסק רשאי לערער עליה בפני נציבות הכבאות הארצית. עקב התמשכות הדיון בערעורים הליכי הרישוי מתעכבים, ועסקים רבים נשארים ללא רשיון.[24]
- החוק מאפשר לרשויות להציב לעסקים קיימים דרישות חדשות כתנאי לחידוש הרשיון. אפשר להציב דרישות כאלה בפני העסק זמן קצר לפני מועד חידוש הרשיון, וכך אין לו די זמן להיערך לביצוען. לדוגמה, תחנת דלק עשויה להידרש להתקין מערכת לבדיקת זיהומים בקרקע, ובית-מלון עשוי להיות מחויב להתקין מערכת כיבוי אש בארובה.[25]
- בשנים האחרונות רוכזו בחוק רישוי עסקים כמעט כל החוקים הנוגעים לעסקים. בעקבות זאת, כדי לקבל רשיון צריך לעמוד בתנאים שבעבר לא היו קשורים ישירות לרישוי העסק. התוצאה היא עומס רב של דרישות המוטלות על בעלי העסקים, עומס שהם מתקשים לעמוד בו.[26]
5.2 בעיות ביישום החוק
- כפילות תפקידים בין הגורמים המאשרים. למשל, הן מכבי האש הן משטרת ישראל אחראים לאישור פתחי מילוט. [27] דוגמה אחרת היא עסקים שפולטים חומרים מזהמים בשעת עבודתם. בטיפול בנושא זה יש חפיפה בין משרד התמ"ת למשרד לאיכות הסביבה. גם בתקנות הרישוי של מכונים לטיהור שפכים יש יש נושאים המסורים הן לטיפול המשרד לאיכות הסביבה הן לטיפול משרד הבריאות. כדי לפתור בעיה זו נכתבו דרישות הרישוי של המשרד לאיכות הסביבה עבור המכונים בשיתוף משרד הבריאות.[28]
- במקרים אחדים יש אי-התאמה בין מדיניות התכנון של הרשות המקומית לבין דרישות הגורמים המאשרים. לדוגמה, רשויות רבות מפנות עסקים כמו דיסקוטקים ומועדוני ריקודים לאזורי תעשייה. הפיכתו של מבנה תעשייה לדיסקוטק מחייבת תשלום "היטל השבחה" לרשויות התכנון והבנייה. היטל השבחה כשהוא לעצמו יקר למדי; שטחם הגדול של דיסקוטקים מוסיף לעלותו, והיא עשויה להגיע ל-200,000 ש"ח. בעלי עסקים רבים נמנעים מלשלם את ההיטל, ולכן רבים מן הדיסקוטקים בארץ פועלים ללא רשיון עסק.[29]
- בשנים האחרונות, ובעיקר מאז "אסון ורסאי", הגופים המאשרים נוטים להחמיר בדרישותיהם כדי "לכסות את עצמם" אם חלילה יקרה אסון. תקנות רישוי עסקים הן כלליות ולא ספציפיות, וכך הן מאפשרות לגורמים המאשרים להציב דרישות לפי שיקול דעתם כדי שעסק יקבל את אישורם. לעתים עמידה בתקנות הופכת את הפעלת העסק ללא כדאית.[30]
5.3 בעיות ברשויות המקומיות ובגופים המאשרים
לפי חוק רישוי עסקים, הרשות המקומית משמשת רשות רישוי, [31] והיא מתווכת בין בעלי העסקים לבין הגופים המאשרים. לעתים הליכי רישוי מתעכבים בשל פעולה לא תקינה של רשות מקומית מסוימת או בשל עיכוב במתן תשובה מצד הגוף שצריך לאשר סעיף מסוים ברשיון.
- התיווך של רשות הרישוי בין בעלי העסקים לבין הגורמים המאשרים מסתכם בהעברת בקשות לרישוי מצד בעלי העסקים ובהעברת אישורים או דרישות לשינויים מצד הגורמים המאשרים בחזרה לבעלי העסקים. כל התיקונים שנדרשים בעסק כלשהו כדי לקבל רשיון נעשים בידי בעל העסק, והגורם המאשר בוחן אותם בעצמו.[32] כך בעל העסק צריך לעבוד בו-בזמן מול גורמי אישור רבים.
- ברשויות מסוימות הליך הרישוי אינו מתנהל כסדרו, וכך בקשות לרשיון עסק אינן מטופלות בזמן ואינן מועברות לגורמים הממשלתיים לשם מתן אישור. בעיה נוספת היא חוסר מידע של הרשות על עסקים הפועלים בתחומה והעדר שיתוף פעולה בין מחלקות ברשות. לדוגמה, לפי דוח מבקר המדינה, באגף לאיכות הסביבה במועצה האזורית מרום הגליל (שאחראי גם לרישוי עסקים) לא היה מידע על 22 עסקים טעוני רישוי שצוינו ברישומי מחלקת הארנונה, וכולם פעלו ללא רשיון.[33]
- דוח מבקר המדינה שבדק את מצב הרישוי של עסקים רבי קהל בתל-אביב מראה ליקויים במתן תשובות לבקשות לרשיון עסק: נותני האישורים – משטרת ישראל, משרד הבריאות, הרשות העירונית לאיכות הסביבה והמחלקה לכיבוי אש – לא עמדו במועדים שקבעו התקנות למתן תשובה לבקשות לרשיון עסק ולחידוש רשיונות עסק.[34]
- לפי דוח האגף לביקורת הרשויות המקומיות במשרד הפנים, אין ברשויות המקומיות מנגנון אכיפה נאות של רישוי עסקים. הרשויות אינן מיישמות בצורה מגובשת ואחידה את מדיניות האכיפה ואינן משתמשות בכל האמצעים שנתונים בידיהן ובידי המדינה. כמו כן, עסקים הפועלים ללא רשיון ממשיכים לקבל מהרשות שירותים בסיסיים כמו אספקת מים וחשמל.[35]
6. קשיים באכיפה
6.1 העדר כלים מתאימים בחקיקה לשם אכיפת החוק
- כלי האכיפה היחיד שהחוק נותן בידי הרשויות הוא פנייה לבית-משפט. בית-המשפט רשאי להוציא צו סגירה או להטיל קנסות. הליכי השפיטה נמשכים זמן רב – חודשים ואפילו שנים – והקנסות שמוטלים על עסקים שחרגו מהוראות החוק נמוכים מאוד – בדרך כלל סכום הקנס הוא 500 ש"ח. בעיה נוספת היא שהחוק ותקנותיו אינם מבחינים בדקויות, ואין אפשרות לטפל באופן פרטני בסעיפים יחידים בתנאי הרשיון של עסק כלשהו. כך מתעכב מתן הרשיון כולו. למשל, אם תנאי הרשיון מחייבים בעל קיוסק להתקין כיור בעסק, אך הוא מסרב לעשות זאת, הפתרון היחיד שהחוק מציע הוא זימון לבית-משפט.[36]
כדי לפתור בעיה זו הציעה הוועדה הבין-משרדית לרישוי עסקים (הוועדה הוקמה בשנת 1993 כוועדה זמנית, והפכה לוועדה קבועה, בראשה עומד מר יעקב מרקוביץ) לאפשר לרשויות להטיל קנס מינהלי בסכום ניכר על עסקים שאינם עומדים בתנאי הרשיון. - בחוק רישוי עסקים אין מנגנון שיפוטי שמאפשר דחייה של צו סגירה. כלומר, אם עסק קיבל צו סגירה שיחול בעוד ארבעה חודשים, ומסיבות שאינן תלויות בבעל העסק הליכי הרישוי נמשכים, אין אפשרות לפנות לבית-המשפט לדחות את מימוש צו הסגירה. לדוגמה, בתל-אביב יש בית-מרקחת שמבקש היתר לשימוש חורג במבנה. אדם מסוים מתנגד, והדיון בדבר נמשך יותר משנתיים. כל אותו זמן עומד נגד בית-המרקחת צו סגירה, אך החוק אינו מאפשר לדחות את מימוש צו הסגירה אף שברור שאי-מתן האישור אינו תלוי בבעל העסק בלבד.[37]אכיפת זיהום אוויר. המשרד לאיכות הסביבה יכול לאכוף את הנהלים הנוגעים לזיהום האוויר במפעלים רק באמצעות חוק רישוי עסקים. אם הליכי הרישוי של מפעל כלשהו מתעכבים מסיבות אחרות (אי-קבלת אישור מהוועדה לתכנון ובנייה, לדוגמה), אזי גם המשרד לאיכות הסביבה לא יכול לנקוט מול אותו מפעל אמצעי אכיפה. לפיכך, אותו מפעל ימשיך לעבוד ללא רשיון ולזהם את האוויר עד שיסתיימו הליכי הרישוי שלו.[38]
6.2 היעדר אכיפה ברשויות המקומיות
הדוח האחרון של אגף הפיקוח על הרשויות המקומיות במשרד הפנים מציין כי אין ברשויות מנגנון אכיפה נאות של רישוי עסקים.[39] תמונה דומה עולה מדוחות מבקר המדינה האחרונים שעסקו ברישוי עסקים ברשויות המקומיות. כך למשל הדוחות האחרונים של המבקר על עסקים רבי קהל בתל-אביב ועל רישוי עסקים במועצה האזורית זבולון הצביעו על כמה תופעות חמורות:
תל-אביב- ניתנו רשיונות עסק לעסקים שנוהלו במבנים שהוקמו ללא היתר בנייה.
- ניתנו רשיונות לעסקים אף שלא נמצאו אישורים עדכניים של המחלקה לכיבוי אש.
- אגף הפיקוח העירוני לא עשה פעולות שיטתיות כדי לאתר עסקים הפועלים ללא רשיון עסק, ועסקים פעלו ללא רשיון אך אגף הפיקוח העירוני לא נקט צעדים נגדם. בעיר פעלו ללא רשיון בשנת 2003 עסקים שמשרתים קהל גדול, למשל: התחנה המרכזית החדשה, מסופי נוסעים, חניונים ובתי-אבות גדולים.
- לא הופעלו כל האמצעים החוקיים לאכיפת הוראות החוק על עסקים רבי קהל, והעירייה לא הגישה כתבי אישום נגד עסקים אף שידעה שהם פועלים ללא רשיון.
- צווי סגירה שהוציא בית-המשפט לא נאכפו.[40]
המועצה האזורית זבולון
- ברוב יישובי המועצה פועלים זה שנים בלא רשיון עסק עסקים לגידול בעלי חיים.
המועצה לא אכפה את הוראות צו רישוי עסקים על עסקים אלו, ולרבים מהם לא היה אישור ממשרד החקלאות ומהמשרד לאיכות הסביבה.[41]
- כלי האכיפה היחיד שהחוק נותן בידי הרשויות הוא פנייה לבית-משפט. בית-המשפט רשאי להוציא צו סגירה או להטיל קנסות. הליכי השפיטה נמשכים זמן רב – חודשים ואפילו שנים – והקנסות שמוטלים על עסקים שחרגו מהוראות החוק נמוכים מאוד – בדרך כלל סכום הקנס הוא 500 ש"ח. בעיה נוספת היא שהחוק ותקנותיו אינם מבחינים בדקויות, ואין אפשרות לטפל באופן פרטני בסעיפים יחידים בתנאי הרשיון של עסק כלשהו. כך מתעכב מתן הרשיון כולו. למשל, אם תנאי הרשיון מחייבים בעל קיוסק להתקין כיור בעסק, אך הוא מסרב לעשות זאת, הפתרון היחיד שהחוק מציע הוא זימון לבית-משפט.[36]
7. אמצעים שהרשות המבצעת נוקטת כדי לשפר את מצב רישוי העסקים בארץ
הרשות המבצעת נקטה בשנים האחרונות כמה צעדים כדי לשפר את מצב רישוי העסקים בארץ. בין הפעולות שנעשו אפשר לציין את הקמת גופי מעקב וגופים ממליצים, שתפקידם לבחון את הסוגיה ולהציע דרכים לטיפול בה:
- הוועדה הבין-משרדית. הוועדה הוקמה ב-1993 על-פי כתב מינוי של מנכ"ל משרד הפנים, והכינה דוח המלצות לשינויים ולשיפורים בחוק רישוי עסקים. בעקבות הדוח התקבלה החלטת ממשלה למסד את הוועדה כגורם קבוע. מתפקידי הוועדה:
- מעקב אחר יישום חוק רישוי עסקים ודיווח תקופתי לוועדת השרים לענייני פנים ושירותים.
- דיון בבעיות רישוי עסקים.
- המלצות על חקיקה.
- עריכת ביקורים ברשויות המקומיות.
בראש הוועדה עומד מר יעקב מרקוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הפנים לשעבר, וחברים בה נציגי משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התמ"ת, משרד החקלאות והמשרד לביטחון פנים, וכן נציג עירייה, נציג מועצה מקומית ונציג מועצה אזורית.[42]
- האגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה במשרד הפנים. כדי לייעל את הליך רישוי העסקים בארץ שכר האגף את שירותיה של חברת ייעוץ חיצונית. חברת "אידע", שזכתה במכרז שהוציא האגף לצורך זה בודקת את כל הגורמים המעורבים בהליך רישוי עסקים בארץ כדי לקבל תמונה שלמה ולתת המלצות לייעול ההליך. דרך נוספת שנוקטת החברה היא השוואה לנעשה במדינות מערביות אחרות דוגמת אנגליה, קנדה וארה"ב. החברה עתידה להגיש את המלצותיה לקראת יוני 2006.[43]
- השלמת תקנות כיבוי אש. לפני כשלוש שנים מינתה ועדת המשנה הארצית לתכנון ובנייה ועדת משנה של מומחים במטרה להשלים את תקנות כיבוי האש לעסקים ולשלב אותן בחוק התכנון והבנייה. מטרת התקינה היא ליצור סטנדרטים אחידים למערכות כיבוי אש בעסקים, וכך כל בעל עסק ידע בדיוק מה מתחייב ממנו כדי לשמור על רמת בטיחות אש נאותה. הוועדה כבר השלימה חלק ניכר מעבודתה, אולם פעולתה הופסקה עקב מחסור בתקציב.[44]
- דוח האגף לביקורת ברשויות המקומיות. הדוח חובר בשנת 2004 באגף לביקורת הרשויות המקומיות במשרד הפנים, והוא הדוח השלישי שהוציא האגף בנושא זה. מהמלצות הדוח:
1. להפסיק מייד שירותים הניתנים לעסק הפועל ללא רשיון.
2. להתנות רכישת שירותים של גופים ציבוריים מעסק בכך שלעסק יהיה רשיון בר-תוקף.
3. לא לחבר עסקים חדשים לשירותים בסיסיים בטרם ניתן להם רשיון.[45]
ועדת-הבר. את הוועדה מינה שר התמ"ת אהוד אולמרט ב-31 באוקטובר 2005. בראשות הוועדה עומד הממונה על התקציבים במשרד האוצר מר קובי הבר, ועם חבריה נמנים, בין השאר, המנכ"לים של המשרד לאיכות הסביבה, משרד התמ"ת, משרד הפנים ומשרד הבריאות. על הוועדה הוטל לבדוק כמה עניינים, ובהם הצעות וחלופות לפישוט תהליכי רישוי העסקים ולייעולם, ביטול כפילויות בין רשויות השלטון וקביעת זמנים מרביים להשלמת הליכי הרישוי.[46]
בפרק הזמן שחלף מאז הוקמה הוועדה היא הרחיבה את המנדט שניתן לה והחלה לבחון לעומק את כל נושא רישוי העסקים. לשם כך היא משתפת בעבודתה את כל הגופים המפקחים מצד אחד, ואת הפונים הפוטנציאליים לקבלת רשיונות עסק מצד אחר. הוועדה בוחנת את רישוי העסקים הן מהיבט האכיפה והן מההיבט הביורוקרטי במטרה להציע דרכים לפתרון בעיית העסקים שעובדים ללא רשיון ובמטרה לייעל את הליכי הרישוי ולקצר את משכם. הוועדה נתונה באמצע תהליך העבודה, ואין מועד ידוע להגשת מסקנותיה.[47]- הוועדה הבין-משרדית. הוועדה הוקמה ב-1993 על-פי כתב מינוי של מנכ"ל משרד הפנים, והכינה דוח המלצות לשינויים ולשיפורים בחוק רישוי עסקים. בעקבות הדוח התקבלה החלטת ממשלה למסד את הוועדה כגורם קבוע. מתפקידי הוועדה:
8. מקורות
חקיקה
- חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.
- תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000.
מסמכי הכנסת- מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עסקים רבי קהל – רישוי, פיקוח ואכיפה: תקציר מתוך דוח מבקר המדינה, כתיבה: משה ברדה, 13 באוגוסט 2003.
מסמכים ממשלתיים- משרד הפנים, האגף למינהל מוניציפלי, הדרכת נבחרים ברשויות המקומיות, מהדורה שנייה, אוקטובר 2003.
- גרנר אשר, חוברת מידע בנושא: רישוי עסקים, משרד הפנים, המינהל לרישוי שירותי חירום ותפקידים מיוחדים, ללא תאריך.
- משרד הפנים, האגף לביקורת ברשויות המקומיות, דוח ביקורת מעקב: עסקים הפועלים ללא רשיון עסק בניגוד לחוק לשנת 2004 – מעודכן, תוצאות בדיקה שנערכה ברשויות המקומיות, כולל ממצאים השוואתיים לדוחות שהוגשו ביולי 2000 ובמאי 2002, ירושלים, ספטמבר 2005.
- מבקר המדינה, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה, יולי 2003.
- מבקר המדינה, דוח ביקורת על הרשויות המקומיות 2005, מועצה אזורית מרום הגליל – רישוי עסקים וארנונה כללית.
- מבקר המדינה, דוח ביקורת על השלטון המקומי, דצמבר 2005.
- לבקוביץ' דוד, "מבט על חוק רישוי עסקים", רישוי עסקים – ביטאון מקצועי לרישוי עסקים 1, יוני 2002 (משרד הפנים: המינהל לרישוי שירותי חירום ותפקידים מיוחדים).
פגישות, שיחות ומכתבים- אוזאנה גבי, רכז רישוי עסקים בעיריית חיפה, שיחת טלפון, 12 בפברואר 2006.
- גרנר אשר, הממונה על רישוי עסקים במשרד הפנים, פגישה, 25 בינואר 2006.
- הבר קובי, ממונה אגף התקציבים באוצר, שיחת טלפון, 15 בפברואר 2006.
- כהן מירי, עוזרת בכירה למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, מכתב, התקבל ב-20 במרס 2006.
- משי אלחנן, ראש מחלקת רישוי עסקים בעיריית תל-אביב-יפו, שיחת טלפון, 12 בפברואר 2006.
- סלע מוטי, ראש אגף רישוי עסקים במשרד לאיכות הסביבה, פגישה, 22 במרס 2006.
- רחמן עודד, אחראי פרויקט רישוי עסקים מטעם חברת "אידע", שיחת טלפון, 5 בפברואר 2005.
- תמם חיים, סגן מפקח כבאות ראשי, שיחת טלפון, 13 בפברואר 2006.
[2] משרד הפנים, האגף לביקורת ברשויות המקומיות, דוח ביקורת מעקב – עסקים הפועלים ללא רשיון עסק בניגוד לחוק לשנת 2004, עמ' 14-8.
[3] פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 16 בספטמבר 2003; אלחנן משי, מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית תל-אביב, שיחת טלפון, 12 בפברואר 2006.
[4] חיים תמם, סגן מפקח כבאות ראשי, שיחת טלפון, 13 בפברואר 2006.
[5] מבקר המדינה, דוח ביקורת על הרשויות המקומיות 2005, מועצה אזורית מרום הגליל – רישוי עסקים וארנונה כללית, עמ' 652-645, מועצה אזורית זבולון – רישוי עסקים, עמ' 614-695; מבקר המדינה, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה, 2003, עמ' 447-419.
[6] מר אלחנן משי, מנהל אגף רישוי עסקים בעיריית תל-אביב יפו, פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 16 בספטמבר 2003, ע' 10.
[7] מבקר המדינה, דוח ביקורת על הרשויות המקומיות 2005, מועצה אזורית מרום הגליל – רישוי עסקים וארנונה כללית, עמ' 652-645, מועצה אזורית זבולון – רישוי עסקים, עמ' 614-595; מבקר המדינה, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה, 2003, עמ' 447-419.
[8] הסמכות לקבוע איזה עסק חייב ברשיון נתונה בידי שר הפנים. יש עסקים שאינם חייבים ברשיון, למשל חנויות בגדים.
[9] סעיף זה בחוק נועד לפתור את המלכוד, שיוצר החוק, לפיו עסק חייב ברשיון כדי להתחיל לפעול, אך אינו יכול לקבל את הרשיון כל עוד אינו פועל. למעשה, אין בהיתר זמני משום פתרון, מפני שהדרישות לקבלת היתר זמני זהות לדרישות לקבלת רשיון קבוע.
[10] סעיף 6א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.
[11] אשר גרנר, הממונה על רישוי עסקים במשרד הפנים, פגישה, 25 בינואר 2006.
[12] תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000. בתוספת הראשונה לתקנות מוצג משך תוקפו של הרשיון שניתן לכל סוג עסק.
[13] מוטי סלע, ראש אגף רישוי עסקים במשרד לאיכות הסביבה, פגישה, 22 במרס 2006.
[14] התמצית של הליך הרישוי מובאת מתוך אשר גרנר, חוברת מידע בנושא: רישוי עסקים, משרד הפנים, המינהל לרישוי שירותי חירום ותפקידים מיוחדים; תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000.
[15] המסמכים צריכים לקבל אישור של בעל מקצוע מוסמך, כלומר מהנדס רישוי או אדריכל רישוי. ראה: תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000, סעיף 1 – הגדרות.
[16] ראה הערה 14 לעיל.
[17] משרד הפנים, האגף למינהל מוניציפלי, הדרכת נבחרים ברשויות המקומיות, מהדורה שנייה, אוקטובר 2003.
[18] לטענת אשר גרנר הדוח אינו מדויק, משום שהוא נסמך באופן בלעדי על דיווח של הרשויות המקומיות. דיווח זה לא עובר בקרה או פיקוח חיצוניים, ולכן ניתן ללמוד מהדוח על המגמה הכללית, אך אין להסתמך על הפרטים.
[19] מירי כהן, מכתב, התקבל ב-20 במרס 2006.
[20] פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 16 בספטמבר 2003, עמ' 13. מר מוטי סלע, ראש אגף רישוי עסקים טען בשיחה עמו (ב-22 במרס 2006) כי אין בעיה לדעת מראש אילו צעדים צריך לנקוט עסק כדי להבטיח עמידה בדרישות הרשיון, לדוגמה: בחניון סגור יש להתקין מערכת אוורור שמתאימה לנפח האוויר שבו (נפח האוויר נגזר מגודל החניון ולא מתנועת המכוניות בו).
[22] אלחנן משי, מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית תל-אביב, שיחת טלפון, 12 בפברואר 2006.
[23] מוטי סלע, ראש אגף רישוי עסקים במשרד לאיכות הסביבה, פגישה, 22 במרס 2006.
[24] חיים תמם, סגן מפקח כבאות ראשי, שיחת טלפון, 13 בפברואר 2006.
[25] אלחנן משי, מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית תל-אביב, שיחת טלפון, 12 בפברואר 2006.
[26] פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 16 בספטמבר 2003, עמ' 14, 25.
[27] גבי אוזאנה, רכז רישוי עסקים בעיריית חיפה, שיחת טלפון, 12 בפברואר 2006.
[28] מוטי סלע, פגישה, 22 במרס 2006.
[29] פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 16 בספטמבר 2003, עמ' 14, 15; אלחנן משי, שיחת טלפון, 12 בפברואר 2006; פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 16 בספטמבר 2003, עמ' 14.
[30] אשר גרנר, הממונה על רישוי עסקים במשרד הפנים, פגישה, 25 בינואר 2006.
[31] ראה הפרק חקיקה במסמך זה.
[32] גבי אוזאנה, רכז רישוי עסקים בעיריית חיפה, שיחת טלפון, 12 בפברואר 2006.
[33] מבקר המדינה, דוח ביקורת על הרשויות המקומיות 2005, מועצה אזורית מרום הגליל – רישוי עסקים וארנונה כללית, עמ' 652-645.
[34] מבקר המדינה, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה, יולי 2003, עמ' 447-419.
[35] משרד הפנים, האגף לביקורת ברשויות המקומיות, דוח ביקורת מעקב, עמ' 21-2, , תאריך כניסה: 10 בינואר 2006.
[36] שם, עמ' 17, 19, 20.
[37] פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 16 בספטמבר 2003, עמ' 11.
[38] מוטי סלע, פגישה, 22 במרס 2006.
[39] משרד הפנים, האגף לביקורת ברשויות המקומיות, דוח ביקורת מעקב.
[40] מבקר המדינה, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה, יולי 2003, עמ' 447-419.
[41] מבקר המדינה, דוח ביקורת על השלטון המקומי, דצמבר 2005, תאריך כניסה: 11 בינואר 2005.
[42] דוד לבקוביץ', "מבט על חוק רישוי עסקים – ריאיון עם מר יעקב מרקוביץ, יו"ר הוועדה הבין-משרדית לרישוי עסקים", רישוי עסקים – ביטאון מקצועי לרישוי עסקים 1, יוני 2002 (משרד הפנים: המינהל לרישוי שירותי חירום ותפקידים מיוחדים), ע' 7.
[43] עודד רחמן, מרכז הפרויקט מטעם חברת "אידע", שיחת טלפון, 5 בפברואר 2006.
[44] חיים תמם, סגן מפקח כבאות ראשי, שיחת טלפון, 13 בפברואר 2006.
[45] משרד הפנים, האגף לביקורת ברשויות המקומיות, דוח ביקורת מעקב, עמ' 21-2, תאריך כניסה: 10 בינואר 2006.
[46] משרד האוצר, דוברות והסברה, הודעה לעיתונות: השר אולמרט מינה ועדה לייעול תהליכי רישוי עסקים, 31 באוקטובר 2005.
[47] קובי הבר, ממונה אגף התקציבים באוצר, שיחת טלפון, 15 בפברואר 2006. לפי כתב המינוי, הוועדה היתה אמורה להגיש את מסקנותיה עד 1 במרס 2006.